מקורות הקליגרפיה היהודית
שורשי הכתב הקדום והאשורי
1. שורשים בתנ"ך ובמקדש - הכתב העברי נחשב לאחד הכתבים הקדומים ביותר בעולם ששרדו ברצף.
הכתיבה המקורית – "כתב עברי קדום" – הופיעה כבר בתקופת המלוכה בישראל וביהודה (מאה 10–6 לפנה"ס).
לאחר חורבן בית ראשון והגלות לבבל, הוחלף בהדרגה בכתב המרובע, שמוכר לנו היום – "כתב אשורי" (הכתב המרובע) – והוא הכתב שבו נכתבת התורה עד היום.
חז"ל ראו בכתב זה מתנה אלוהית, ולפיכך כל אות ואות נחשבת כלי קודש.
בתלמוד (מסכת שבת, ק"ד) נאמר:
“אותיות ניתנו למשה מסיני” — כלומר, גם הצורה עצמה קדושה, לא רק התוכן.
כיצד נכתבת הקליגרפיה היהודית המסורתית
2. כתיבת סת"ם – ספרי תורה, תפילין ומזוזות
זוהי הצורה הקדומה והמדויקת ביותר של הקליגרפיה היהודית.
הכותבים נקראים סופרי סת"ם (ראשי תיבות של ספר תורה, תפילין, מזוזות).
הכלים והחומרים:
עט קנה (קולמוס) – עשוי מקנה סוף או מנוצה, שנחתכת בזווית מדויקת ליצירת עובי משתנה בקווים.
דיו שחור – נרקח מחומרים טבעיים בלבד, עמיד לאורך מאות שנים.
קלף מעובד – עשוי מעור בהמה טהורה, נבדק בקפדנות.
הכללים:
כל אות חייבת להיכתב בכוונה טהורה וללא הסחת דעת.
אם אות אינה נכתבת בצורה מדויקת – הפסוק כולו פסול.
הכתב חייב לעמוד לפי מידות קבועות של גובה, רוחב ומרחק.
הסופר מברך לפני הכתיבה, ונהוג לומר שכל אות היא נשימה רוחנית, וכל קו נושא משמעות.
שימושים מסורתיים לאורך הדורות
3. ספרי קודש ומגילות
מגילות קלף: כמו מגילת אסתר, רות או קהלת – נכתבות ביד במלאכת מחשבת.
כתובות: כבר מהמאה ה־11 נוצרו כתובות נישואין מאוירות, במיוחד באיטליה, ספרד ופרס. הקליגרפיה בהן שימשה לעיטור, תפילה וברכה גם יחד.
פיוטים וסידורים: בעולם האשכנזי והספרדי נכתבו פיוטים בקליגרפיה מעוטרת, לעיתים עם זהב ודיו צבעוני.
4. כתובות ואמנות ביתית
קליגרפיה שימשה גם לקישוטי קירות, שערים של בתי כנסת, ועיטורי מזוזות.
בקהילות מזרחיות רבות נהגו לכתוב פסוקים כמו “שיוויתי ה' לנגדי תמיד” על קירות או מסגרות עץ בקליגרפיה מהודרת.
סגנונות הכתב העברי הקליגרפי
-כתב אשכנזי – מרובע וזקוף, קווים חדים, אותיות נבדלות.
-כתב ספרדי – עגול יותר, רך, בעל זרימה טבעית.
-כתב תימני – קדום יותר, עם שילוב מאפיינים מכתב עברי קדום.
-כתב רהוט (כתיבה תמה)– שמשמש לכתיבה יומיומית
-כתב מזרחי מאויר – נפוץ בקהילות בבל, תוניס, מרוקו ופרס, שבו האותיות שולבו בעיטורים גאומטריים ופרחוניים.
שלום מודרני