האמנות של העולם הקדום: מהפשטות אל המורכבות
מזה כמה שנים אני עוקבת בשקיקה אחרי אוצרות האמנות של ההיסטוריה הקדומה, מהיצירה הפשוטה של האמנות הפרהיסטורית ועד לפסלי הענק המגליתים המגולפים וחצובים באבן והאמנות המאורגנת של מצרים, מסופוטמיה דרום אמריקה, אסיה ועוד. ככל שהתבוננתי על האמנות הקדומה, שמתי לב לכך שיצירות ומבנים שמתוארכים לאותם פרקי זמן כמעט, נראים שונים לחלוטין זה מזה – חלקם מפותחים מאוד עם גילופי תבליט ותלת-ממד, ענקים, מרשימים ומסובכים שכמעט בלתי ניתנים להעתקה ולעומתם יצירות אחרות נראות פרימיטיביות, שטוחות, פשוטות וכמעט ילדותיות כאילו תרבויות בלי שום קשר ביניהם. הסתירה הזו סקרנה אותי מאוד – כי איך ייתכן שבאותה תקופה התקיימו זו לצד זו רמות כה שונות של יצירה ותרבות?
אמנות פרהיסטורית – ראשית הדרך
מערות לסקו (צרפת) ואלטמירה (ספרד): ציורי מערות מרהיבים בני 17,000–14,000 שנה. הם מתארים ביזונים, סוסים וחיות נוספות, בצבעים טבעיים. הציורים אמנם מרשימים, אך הם שטוחים ופשוטים יחסית.
חפצים קטנים: חריטות על אבן או עצם, תכשיטים בסיסיים, וכלים פונקציונליים.
שככל הנראה הקשורים לציד, להישרדות או לטקסים פשוטים ומספרים את חיי היום יום, מה צדו, מה ראו וכו'.
האדם הפרהיסטורי ידע ליצור, אך בקנה מידה קטן ובצורות בסיסיות
 |
| מערת לאסקו |
אמנות המגליתים – פסגת הידע הקדום
בשלב מאוחר יותר מופיעה אמנות אחרת לחלוטין: המגליתים.
האתרים הבולטים הם גובקלי טפה (טורקיה), סטונהנג’ (אנגליה), סקסייוומאן. ומאצ’ו פיצ’ו (פרו) ועוד...
המאפיינים עמודי אבן ענקיים, גילופי ענק, תבליטים ותלת-ממד (באבן הכי קשה לחציבה ולגילוף) של חיות וסמלים, מבנים מונומנטליים עצומים עם אבנים מוחלקות שחתוכות כל כך ישר בעלות פינות חדות שזה נראה כאילו מכשיר לייזר עבר שם.
ידע אסטרונומי נרחב כי רוב המבנים מיושרים לשמש, לירח או לקבוצות כוכבים. סטונהנג’ למשל מכוון ליום ההיפוך הקיצי.
 |
| סטונהנג' |
נראה כאילו ''שתי ידיים" שונות בבנייה
ובאתרים רבים נראה שילוב מבלבל
שמצד אחד – מבנים עצומים, מסותתים בדיוק גאוני.
מצד שני – קירות וכאילו תיקונים (שנראה שנבנו בשלבים מאוחרים יותר), שנבנו מאבנים קטנות ופשוטות.
כך למשל:
בגובקלי טפה יש עמודי תבליט עצומים עם גילופי חיות מדהימים, ומסביבן קירות מאבנים קטנות, לא מסודרות ונראות לא שייכות.
סקסייוומאן ובמאצ’ו פיצ’ו: קירות עצומים באבנים ענקיות מסודרות היטב ומשלימות פינות חסרות באבן הצמודה, הן מחוברות אחת לשנייה בלי שום חומר מדביק ונראות כאילו הן מולחמות ביחד ואילו התיקונים שלהם מרושלים ובנויים עם אבנים קטנות ובוץ ביניהם ונראים לא בסביבתם הטבעית.
גם במצרים: הפירמידות נבנו מבלוקים ענקיים, אך סביבן ובתיקוניהן רואים אבנים קטנות יותר.
 |
| אחד העמודים בגובקלי טפה |
 |
| האתר גובקלי טפה |
התבנית הזו חוזרת במקומות רבים ומעלה שאלה: האם הייתה כאן תרבות קדומה מתקדמת במיוחד, ותרבויות מאוחרות יותר פשוט השתמשו בשרידים ותיקנו באמצעים בסיסיים?
מצרים ומסופוטמיה – קצת שונה כי שם נוסף כבר הכתב לעיטור.
במסופוטמיה התפתחות כתב היתדות, לוחות חרס, זיגורטים מונומנטליים.
 |
| האנונקי של שומר |
 |
| הזיגורת של אור |
ובמצרים פירמידות עצומות, מקדשים, פסלים, עמודים ומבנים גדולים, מגולפים בצורות יפיפיות, תבליטים פחות מנופחים, הרבה ציורי קיר והירוגליפים.
במבט ראשון נדמה שהאמנות כאן אולי "פשוטה יותר" מהגילופים המגליתים. לא נראה שזו ירידה ברמת הגילוף אלא אולי סגנון אחר אבל עדין מאוד דומה??? יתכן והתרבויות הללו התקיימו במקביל, או שהשתמשו בידע ששרד מהתרבות המגליתים.
העמודים והקורות הצולבות (ארכיטרבים) עם הכתובות המצוירות במקדש איסנא
דמויותיהן של האלות ראש קוברה
 |
| עםדמויותיהן של האלות נחבת ווואדג'ת על החלק המרכזי של התקרה במקדש ח'נום באיסנא (נחבת ראש נשר ווואדג'ט עם ראש קוברה |
השוואה בין
פרהיסטוריה למגליתים
|
קטגוריה
|
פרהיסטוריה
|
מגליתים
|
|
סוגי יצירה
|
חריטות פשוטות,
ציורים שטוחים
|
גילופי תבליט
ותלת־מימד, פסלים ועמודים
|
|
חומרים
|
אבן, עץ, עצם,
חימר בסיסי
|
אבן ענקית, עץ
מעובד, חימר מתקדם
|
|
רמת פירוט
|
קווים בסיסיים,
דמויות פשוטות
|
פרטים עשירים,
סמלים חוזרים
|
|
מטרה
|
פונקציונלית – ציד
וכלי עבודה
|
פולחן (לפי
ארכיאולוגים) או אסטרונומיה (גישה חלופית)
|
|
יישור אסטרונומי
|
לא נמצא יישור
מובהק
|
מיושרים לשמש, ירח
או כוכבים
|
|
רמה תרבותית
|
בסיסית, הישרדותית
|
מתקדמת, מאורגנת,
עם ידע הנדסי וחברתי
|
השוואה בין מגליתים
לתרבויות מאוחרות
|
קטגוריה
|
מגליתים
|
מצרים ומסופוטמיה
|
|
זמן
|
11,000–4,000 לפנה"ס
|
3,500 לפנה"ס ואילך
|
|
סוגי יצירה
|
עמודים ענקיים,
גילופי תבליט ותלת־מימד
|
כתיבה על לוחות
חרס, ציורי קיר שטוחים
|
|
חומרים
|
אבן ענקית, עץ,
חימר
|
חימר מעובד,
פפירוס, מתכות
|
|
רמת פירוט
|
גילופים עמוקים
ומורכבים
|
ציורים שטוחים,
פסלים בינוניים
|
|
מטרה
|
אסטרונומיה וחיבור
לשמים
|
חוק, מסחר, דת
מאורגנת
|
|
יישור אסטרונומי
|
מיושרים לשמש, ירח
וכוכבים
|
חלק מהמבנים
מיושרים אך לא שיטתיים
|
|
רמה תרבותית
|
ידע הנדסי
ואסטרונומי גבוה
|
ידע בירוקרטי
וחקלאי, אך ירידה בממדיות
|
אמנות שבטית – פשטות מול שיאים
אחרי התרבויות המגליתיות שיצרו מונומנטים אדירים, הופיעו במקומות אחרים (אפריקה, אמריקה, אוסטרליה, אסיה) ציורי שבטיים פשוטים, חריטות שטוחות ופשוטות וקישוטים בסיסיים.
זה יצר פער חד: שיאי ידע והנדסה מול ביטוי אמנותי פרימיטיבי – שלעתים הגיע אלפי שנים אחר כך.
מה קרה ???
כשמסתכלים לאחור אל העולם הקדום רואים תמונה לא אחידה:
מצד אחד – תרבויות מגליתיות שבנו מבנים אדירים, יישרו אותם לשמש ולכוכבים, ויצרו אמנות מורכבת.
מצד שני – אמנות שבטית פשוטה, ציורי מערות וחריטות שטוחות שנמשכת על פני אלפי שנים,
בהמשך – מצרים ומסופוטמיה, שהביאו את הכתיבה, החוק, הדת המאורגנת – אך השתמשו גם בשרידים קדומים או התקיימו לצדם.
ייתכן שהעולם הקדום היה מורכב משכבות שונות: תרבויות על שנעלמו, תרבויות פשוטות שחיו במקביל, ותרבויות חדשות שקמו אולי אחרי אסון גדול כמו המבול. והשאלה הגדולה נשארת פתוחה: מי באמת בנה את המגליתים, ולמה הידע הזה נעלם😲 ???
אז שנגלף משהו ??? הדרכות גילוף וחריטה בפוסט הבא !!!
