טכניקת אריגה במסרגת שטיחים עם וו נסגר -המטרה היא לשלוף את החוטים דרך חורי הרשת כשהם מקופלים לשניים, אל קדמת השטיח באמצעות וו מיוחד דמוי קרס ותפס שנסגר.
בשלב הראשון לוקחים רשת קנבס עם דוגמה מצוירת מראש, ולמעשה עובדים עליה עם הוו וחומר הגלם הנבחר כמו חוט כותנה או צמר. פעולת קיפול החוט לשניים, יוצרת לולאות שדרכן מעבירים את 2 קצוות החוט ויוצרים קשר שלא נפרם והצפיפות של החוטים הנקשרים אחד ליד השני, יוצרת נפח וגובה כך שהמוצר הסופי הוא שטיח בעל מרקם ייחודי ומראה תלת ממדי עם שערות עומדות
לפניכם 2 טכניקות לשליפת הצמר מהרשת מתוך סרטוני יוטיוב.
טכניקה מס' 1
טכניקה מספר 2
אפשר לקנות ערכות יצירה מוכנות, גזורות ומוכנות לעבודה בחנויות צמר או בחנויות אונליין כמו אמזון
אבל אם תעדיפו להיות יצירתיים ולעשות הכל בעצמכם, תוכלו למצוא באינטרנט המון דוגמאות להשראה כמו השטיחון הזה עם דוגמא מודרנית ופשוטה שמצאתי באינסטגרם.
כשתארגו שטיחים כאלו, תוכלו להחליט בעצמכם מה יהיה המרקם, הצורה ואורך החוט, סיפוק והנאה מתמשכת, מצפים לכם לאורך כל התהליך.
וזאת הדרך ליצירתו
הדרכה מדליקה לשטיחון משובץ ואופנתי תוכלו למצוא בבלוג של אליסון
במהלך שבוע האופנה בפריז בתצוגת קולקציית אביב/קיץ 2015, צעדו הדוגמניות של המעצב דריס ואן נוטן במסלול שנראה כמו שביל יער קסום טחוב וסבוך, זה היה למעשה שטיח יוצא דופן שנוצר על ידי אמנית ארגנטינאית בשם אלכסנדרה קהיוגלו , הנופים הארוגים הללו הפכו לסגנון החתימה שלה. היא התחילה לייצר אותם זמן קצר לאחר שסיימה את בית הספר לאמנות ב-2008, ויצרה בריכות מכוסות אזובים, סלעים חשופים, קרחונים ושדות לבנים טהורים.
היצירה קשורה קשר הדוק להיסטוריה המשפחתית שלה, שכן סבה וסבתה היוונים יצרו שטיחים בסגנון עות'מאני בטורקיה. וכאשר פרצה מלחמה והם נאלצו לברוח. כיום, משפחתה מחזיקה ב-El Espartano והיא אחת מיצרניות השטיחים הגדולות בדרום אמריקה. אלכסנדרה קהיוגלועובדת בסדנה ענקית משלה, כדי לעבוד על יצירות המופת שלה, היא תולה את השטיחים בצורה אנכית ובעזרת פיגום גדול, מגיעה לגובה הנדרש. בממוצע לוקח לה כחודשיים ליצור שטיחים שנראים כמו ציורים או מייצבים אמנותיים, היא אפילו מייצרת שרפרפים מכוסים ''טחב'' וכיסאות נוח, כך שעבודתה לא מגבילה את עצמה רק לרצפה.
תהליך היצור והתצוגה
טכניקת אריגת ה- Latch Hook העושה שימוש ב אקדח מכני שמאיץ את עבודה.
ג'ודית ג'וסט היא אמנית טקסטיל שנולדה וגדלה בברצלונה, ספרד, כיום היא מתגוררת באשוויל, צפון קרולינה לשם עברה ב-2013 ושם היא מפתחת את מותג הטקסטיל שלה, המוכר בשם Jujujust. היא למדה עיצוב אופנה, פיסול ואמנות טקסטיל, והתמחתה באריגה ורקמה. היא גדלה מוקפת בטקסטיל ולמעשה למדה את אומנות האריגה מאמה עוד שהייתה קטנה.
בדרכה שלה, היא לוקחת את טכניקות האריגה הישנות ונותנת להם טוויסט משלה באמצעות שילובי צבעים מרהיבים וטקסטורות עם רבדים והרבה עומק.
לבסוף הדרכה נחמדה של שטיח תליה דקורטיבי לקיר, מאוד טרנדי, בשיטת ''עשה זאת בעצמך'' באתר של honestly wtf
אז מה צריך ?
-קנבס רשת (חתוך לגודל הרצוי)
-מסרגת שטיחים עם וו נסגר
-צמרים שונים בתערובת של אקריליק וצמר בטקסטורות וצבעים משתנים)
-דיבל עץ בגודל 3/8 אינץ' (חתוך 1-2 אינץ' יותר גדול מרוחב הרשת )
מהו בית בלי מרקמים של בד, צבע, טקסטורה, עומק והמון אופי ? בעצם סתם מחסן רהיטים! אפשר לשים כל ריהוט בבית, אבל מה שהופך את הבית לשלנו עם הרגשה ביתית, מחבקת או מרחיקה, עוטפת או קרה זהו ''טקסטיל הבית''. כריות, ריפודים, מפות, וילונות, פופים, כלי מיטה ומגבות. כל אלה מחברים את כל אביזרי הבית האחרים לספור המהות של הבית שלנו.
אז אספתי במשך השנים, כמה הדרכות DIY שאני אוהבת במיוחד ואתם תוכלו לבחור את הצבעים והטקסטורות המתאימים לבית שלכם . טעימות של המון נושאים ביחד, על קצה הציפורן.
אני אוהבת כריות, כי הן נוחות, יפות, בעלות מרקמים שונים ולפעמים די בהחלפת כריות כדי לשנות את המראה הכללי של הבית כולו, ממש בהנפת יד מהירה.
בבלוג modern handcraft תוכלו למצוא הדרכה נפלאה לכרית גאומטרית עם משושים מובלטים שאפשר לתפור אותם מחומרים כמו עור,וניל,סקאי לאווירה תעשייתית ומיוחדת.
באותה האווירה וצבעים דומים, הדרכת אריגה לתליה על הקיר, ממש קישוט תואם !
הדרכה על לוח מחורר, קישוט מקורי לקיר עם רקמת צמר עבה, חסרת סדר ומלאת חן, מצאתי באתר Lebenslustiger.com ואהבתי מאוד.
וילון מקרמה מהבלוג היצירתי והנהדר הזה? A beautiful mess , הקשרים לא מסובכים וקלים לעשיה.
התאהבתי בשמיכות עבות במיוחד אלה הסרוגות על אמות הידיים . הן כל כך חמימות וקורצות לי בשבתות חורפיות במיוחד להתעטף בם מול תנור חם, במשך כל היום כולו.
על השיטה, תוכלו לראות בסרטון כאן :
הדרכה נוספת תמצאו בבלוג Simply Maggie , שמיכה סרוגה ב-45 דקות בלבד. ההדרכה כוללת גם סרטון ביוטיוב.
עוד שמיכה מהפנטת ביופייה ומדהימה , סריגת קרושה, דוגמת צמות, בבלוג All About Ami . הדרכת צעד צעד ויש למה לצפות.
סלסילות סרוגות
איך אפשר בלי כמה סלסלות שבהן אני זורקת את כל הפיצ'פקס שעדין לא נמצא להם מקום קבוע בבית אבל אי אפשר בלעדיהם. אני אוהבת אותם ומפזרת אותם בכל מיני מקומות בבית, בצבעים ובגדלים שונים.
ממליצה גם להכנס ליוטיוב של ''עושה עיניים'' יש לה שפע של הסברים לסריגת סלי טריקו שונים ובעברית.
קערות ליבוד מדהימות, אפשר גם ליצור לבד בעזרת ההדרכות הנהדרות ביוטיוב . באתר rosie pink מצאתי את ההדרכה לקערה היפיפייה הזאת .
בעצם הכלים הנחוצים לעבודה עם ליבוד רטוב הם לא רבים , כל מה שצריך זה מגבת, משטח במבוק, רשת זבובים דקה, צמר כבשים מרינו, מים וסבון . העיקרון בעבודת ליבוד הוא הרטבה של הסיבים עם מים וסבון והפעלת לחץ הולך וגובר מהמרכז החוצה כדי להדק היטב.
בחרתי בהדרכה בשני חלקים של מארי ספולדינג, כי היא מאוד ברורה ומיומנת , הסרטונים נמצאים בהמשך.
כשגדלה על חוף הים, היא משתמשת בחיבור לאוקיאנוס כהשראה ליצירות האמנות שלה. בעבודתה היא משלבת מלאכות עתיקות וחומרים ממוחזרים, על ידי שימוש בטכניקות ישנות כמו וו תפס, לבד, מקרמה, סריגה וקרושה.היא מייצרת שטיחי קיר ושטיחים בעבודת יד בהשראת שוניות האלמוגים, תוך כדי הקפדה על שימוש בחומרים ממוחזרים ושאריות מפעלים, ליצירת יצירות האמנות שלה.
את הציורים של רוקמות התחרה אתם זוכרים ? אצלי התמונה הזאת כיכבה שנים, כי אני מאוד אוהבת את הציורים של ורמייר. מאז עברו הרבה מים בירדן....
אני כל כך אוהבת את התחרה העדינה הזאת, שהייתי חייבת להעלות את הטכניקה, שספק אם אי פעם תשתמשו בה (היא כל כך מסובכת)
התחרה של ברוז' (בבלגיה)נחשבה לאיכותית ומשובחת עוד במאה ה-16. באותה תקופה היו כ-1500 סוגי תחרה שנעשו מחוטי כסף, זהב ומשי,טכניקת הסלילים היא טכניקה מסובכת לטווית תחרה. תושבי ברוז' הם המומחים לטווית תחרה בטכניקה זו, שמייצרת תחרות עדינות ומורכבות כל כך עד שהן לא מיועדות עוד למסחר בקנה מידה רחב, עקב תהליך ההכנה הארוך שלהן.
בדרך כלל, בסגנון טווית הסלילים, האורגת משתמשת ב-22 מחטים, שתיים מהן נקראות מוליכים. ככל שהדוגמה יותר מורכבת, כך הסורגת תזדקק למספר גדול יותר של סלילים. ישנן תחרות מפורטות ומסובכות כל כך עד שנדרשים להן 200 סלילים בכדי לטוות אותן.
הסרטון הזה מראה את הטכניקה של המלאכה העתיקה הזאת, אם משהו ממש מעוניין ללמוד, יש ביוטיוב הדרכות בשפע כמו כאן למשל .
אם אנחנו עוסקים כבר בתחרה, לפניכם כמה רעיונות נחמדים לאוספי מפיות קרושה התחרה (דוילי) שהצטברו בכל בית כמעט, כי היה מאוד אפנתי לסרוג אותם. האמהות שלנו הניחו אותם על משענות הספה והכורסאות ואני תמיד חשבתי שאין להם מה לחפש שם, לכן אני מאוד אוהבת את מה שעושים היום עם מפיות התחרה הקטנות הנהדרות האלה. אהילים, אמנות קיר, לוכדי חלומות, סלסלות ועוד, התגייסו לפתרון ''הבעיה הקשה הזאת'' והביאו עיצובים מרשימים שהפינטרס מלא בהם.
לשחרר מעט את הבורג בתוך מסגרת רקמה, כך שתוכלו להוסיף את מפית התחרה בין הטבעת הפנימית והחיצונית, פרסו את המפית על הטבעת המרכזית תוך כדי מרכוז (לשים במרכז) המפית ולהכניס את הטבעת הקטנה פנימה.
אפשר גם לפרוס על טבעת הפנימית ולהוסיף עליה את הטבעת החיצונית. ( 2 הדרכים טובות)
סגרו את הבורג בעדינות עם מעט לחץ כדי לא לשבור את טבעת העץ.
גזרו את העודפים מסביב לטבעת
קפלו את רצועת העור ל 2, בכל קצה השחילו חרוז והדביקו נוצה (אפשר עם דבק חם). משכו את החרוז על החיבור שבין רצועת העור לנוצה, כדי שלא יראה.
מהבלוג בעצמך ''סחבתי'' את המתכון להכנת דבק מקשה בדים שתוכלו להשתמש בהקשחת המפיות האלה והרי הוא לפניכם :
תערובת עמילן להקשחת בדים-מצרכים
חצי כוס חד פעמית עמילן תירס (קורנפלור )
חצי כוס דבק פלסטי לבן
3 כפות מים קרים
2 כוסות מים רותחים
1 קערה
1 מזלג או כף עץ לערבוב
אופן ההכנה
מוסיפים לכוס העמילן את המים הקרים ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה. מעבירים לקערה.
מרתיחים את הכמות המדויקת של המים בקומקום ובאותו הרגע שהמים רותחים, שופכים אותם תוך כדי ערבוב נמרץ, לקערה עם העמילן. מתקבל פודינג- (באמת) מין דבק סמיך. מצננים אותו מעט- 2 דקות בערך. מוסיפים לו את הדבק ומערבבים היטב. התערובת מוכנה.
איך משתמשים בדבק?
מכינים מראש את הבד שרוצים לפסל ואת הצורה-הכלי שעליו נניח את הבד. צריך לחשוב על זה שיהיה אפשר לשלוף את הבד הקשה אחרי ייבוש מהכלי- זאת אומרת שאין אפשרות לצורות עם בליטות וכו'.
זה כן יכול להיות קערת סלט, אהיל או בלון…
מצפים את הכלי בשקית ניילון ( ניילון נצמד עושה בעיות- ראו הוזהרתם..)
מסמנים את מרכז הכלי/בלון ומסמנים את מרכז הבד בעזרת נקודת צבע קטנה.
מניחים מרכז על מרכז ובודקים שיש ''נפילה'' טובה של הבד.
מכינים את הדבק.
טובלים את הבד בדבק כך שכל הבד יספוג את הדבק. סוחטים משאריות.
מניחים בצורה הרצויה על הכלי. מניחים ליבוש סופי ומלא. בין חצי יום ליום בערך- תלוי באיזה בד השתמשתם.
רעיונות ודוגמאות נוספים, תוכלו למצוא בפינטרס שלי , מומלץ מאוד לבקר באוסף של טקסטיל הבית .
כמו תמיד אל תשכחו לעקוב אחרי הפוסט, כי ברור שיתווספו רעיונות במשך הזמן. שיהיה לכולנו חג של אור והמון חדוות יצירה , כיף ושמחה
640.jpg)
