פסיפס - מוזאיקה

פסיפס או מוזאיקה  

אמנות עתיקה מאוד- המילה פסיפס הגיעה לעברית מהמילה היוונית פּסֶפוֹס שמשמעותה המילולית היא אבן. פיסות הפסיפס, עשויות אבנים המשובצות יחדיו בתוך חומר כמו מלט המחבר ביניהן. בעת העתיקה שימש הפסיפס כחיפוי רצפה במבני ציבור, מבני דתבתי מרחץ, בתי מגורים ועוד. הפסיפס המודרני יכול לכלול חומרים ודבקים שונים שלא שימשו את בעלי המקצוע בעבר ולטעמי הוא עוד אמצעי נפלא לשדרוג וחידוש רהיטים.

פסיפס גלגל המזלות בבית אלפא  

פסיפס מוסלמי בתקרת קבר חאפז באירן

פסיפס איננו תחום ההתמחות שלי, אבל זכינו ללמוד בחדר היצירה עם Carmit Avnerמכרמיתה - גלריה לאומנות שימושית מורה נהדרת שהנחילה לנו את סודות הפסיפס במשך שנתיים פעם בשבוע והבנות התמכרו למלאכה.


השיטה היא די פשוטה, לשם כך תזדקקו לאבני פסיפס או חומרים שונים כמו אבני זכוכית, אריחי קרמיקה, שברי כלים, חלוקי נחל ועוד. אפשר לשבור אותם בצורה חופשית ואפשר לחתוך עם כלי החיתוך המיועדים לכך, אבל בשביל שיצא מדויק צריך להתאמן הרבה. תצטרכו גם דבק קרמיקה (סרמיק) או דבק 305 שהוא הרבה יותר נוח לשימוש ורובה לאטום את המרווחים בין האריחים.

הסבר על הכלים תמצאו כאן  


שיפוץ שולחן ע''י פסיפס בטכניקה הפוכה שבה יוצרים את הפסיפס על משטח נפרד (שצדו הימני כלפי מטה, דבוק לניילון או מדבקה) והופכים אותו על המשטח המיועד.

מי שמכיר אותי כבר יודע שאני תמיד מחפשת את הלא סטנדרטי והמאוד מיוחד, כך הגעתי לסטודיו  Solange Piffer Mosaicos ונסחפתי אחר היצירתיות, הצבעוניות, היופי והתעוזה לשנות, להתקדם ולהמציא את הפסיפס מחדש והכי חשוב, הכל על טהרת מחזור של כלים שבורים. 

עבודות יפיפיות, אבל אני התמכרתי לתרנגולות שזנבן עשוי מאוספים של שולי צלחות מעוטרות ואת המראה הכפרי שלהם, משלימה מסגרת עץ משופשפת היטב. 

 איך חותכים את השפה של הצלחת בלי לשבור אותה??? הנה הדרך הנכונה לעשות זאת. 

הפטנט כאן הוא לערבב מלט עם דבק כדי ליצור נפח להשוואת הגובה בין החתיכות ולהדביק אותן כך שלא ייווצרו כיסי אוויר.

לבסוף מילוי התרנגול באותו הדבק כתחליף לרובה הרגילה

אהבתי מאוד את השימוש בשברי החרסינה העדינה בסגנון וינטג' או שאבי שיק, עם הוורדים וצבעי הפסטל המרגיעים ולמרות שהסגנון כאן כבר שנים רבות, עדין לא נס לחו.

תמיד אפשר להוסיף חרוזים, ורדים, תכשיטים, צדפים, אביזרי קישוט, אבני חן ועוד להשלמת המראה

שבירת צלחת חרסינה בדרך הנכונה

פסיפס יכול לשמש גם כציפוי פסלים בעלי נפח 

או צורות שטוחות

וגם על נעלים, תיקים וכובעים 
כדי לייצב את החומרים הנ''ל אפשר להשתמש בתחבושות גבס לפני הדבקת הפסיפס. 
באתר האוסטרלי The mosaic store 
מצאתי הדרכה נחמדה לפסיפס על נעל וכל מה שצריך לעשות זה לחתוך את תחבושות הגבס לחתיכות מתאימות, לטבול אותן במים חמים ולהספיגן היטב, לפרוס אותן על הנעלים תוך כדי החלקה שייצמדו היטב ויהוו בסיס מוצק להדבקה. אחרי יבוש טוב, אפשר להתחיל להדביק את הפסיפס 

אם תרצו להדביק על מגפי גומי, יש למלא אותם תחילה בבטון וכדי שיוכלו לשמש כעציצים, יש לדחוס כלי מרוח בשמן או וזלין אל תוך הבטון בעודו רטוב.
כאן תוכלו למצוא את ההדרכה 

מיקרו פסיפס הוא צורה מורכבת ומיוחדת של פסיפס הייחודית לאיטליה. הם נוצרו לראשונה בתקופת הרנסנס והגיעו לשיא הפופולריות שלהם באמצע המאה ה -19.
בעיקר כתכשיטים, קופסאות קטנות ומיניאטורות למיניהם .

עיצוב מודרני ובצבעים חזקים

הצורה המסורתית לעשות זאת

אבל אפשר לדלג על העבודה הקשה ולשבץ חרוזים קטנטנים

אנג'לה איבס היא אמנית בריטית המתמחה בפסיפסים עכשוויים. הרקע שלה כמעצבת טקסטיל מעיד שיש לה זיקה חזקה לצבעים ומרקמים. את תכשיטי הפסיפס היא חותכת ביד ובסגנון הייחודי לה מרכיבה פסיפסים ומשלבת אותם עם חומרים אחרים בצורה שונה ומרעננת.

בהשראת יופייה של האמנות המודרנית, קרול שוקייר אוייג'אן, ילידת 1966 בביירות, לבנון, שיקפה נאמנה באמנותה את מורשתה הלבנונית-יוונית. המסע שלה לעולם האימפרסיוניזם התחיל כשרטוטים גאוניים בגיל רך מאוד ועוצב עוד יותר באמצעות השכלה אקדמית 
קרול מציירת ומפסלת אך אהבתי במיוחד את עבודות הפסיפס המשגעות שלה המפליגות לעולמות של נסיכות וחלומות והמון פרטים קטנים ומדויקים.

עוד רעיונות נפלאים ויצירתיים לפסיפס, תוכלו למצוא אצלי בפינטרס תחת הכותרת Mosaic

ריקועי חמרן -

חידוש לפוסט בנושא ריקועי חמרן
חמרן או אלומיניום -  מתכת רקיעה מחומר דק ורך, במקור היה דו צדדי כשצד אחד כסוף והשני  דמוי נחושת. כיום מגיע החמרן בצבעים שונים ובגלילים של 5 מ' וגוזרים ממנו חתיכות בגודל הרצוי (עם מספרים רגילות). כמובן שאפשר להשתמש בשני הצדדים שלו לפי הצורך ולפי טעמכם. אם אתם בעד מחזור, אפשר בהחלט למחזר פחיות משקה ותבניות אלומיניום, התוצאה זהה !

איך מרקעים חמרן ? 
יש ערכות שונות לקנייה שאפשר לעבוד איתן אבל בשלבים ראשונים לא הייתי משקיעה בערכות האלה, אם יש לכם עיפרון וכמה מנקדים פשוטים בעוביים שונים, תוכלו לצלוח את הריקוע בשלום. את הערכות תשאירו לשלבים מאוחרים כשהחלטתם שזהו ייעודכם.

בשלב ראשון תצטרכו להוציא דוגמא מהאינטרנט או לצייר באופן חופשי. 
1.את הדף יש להדביק עם צלוטייפ על האלומיניום (באיזה צד שתבחרו) 
2.להניח על עיתון בכמה שכבות כדי ליצור משטח רך. 
3.עם עיפרון עוברים על כל הקווים בהפעלת לחץ קל כדי לא לקרוע את החמרן. 
4. מורידים את הנייר ועוברים שוב על כל הקווים כדי שיהיו עם נפח. 
5. בשלב זה צריך להחליט את מה מנפחים/מדגישים ועובדים על הצד ההפוך וכדי להשקיע/ליישר את השאר, עובדים על הצד הקדמי עם ראש עגול בעוביים שונים בהתאם לגודל השטח עליו עובדים.  אפשר ליצור כל מיני טקסטורות עם מכשירים שונים כמו גלגלת לחיתוך עוגיות או סתם לדקור את החמרן עם מכשיר קהה כדי שלא יחתך
וככה זה נעשה.

6. כדי שהחלקים המובלטים לא ישקעו בעת הפעלת לחץ, ממלאים את כל השקעים בצידה השמאלי של העבודה במעט דבק חם (שלא יצא מתוך השקעים) ומייבשים .                                     
7.כדי להדגיש את הנפחים אני לוקחת סמרטוט ממגבת או כל חומר סופג, שמים מעט צבע שמן חום או סתם אקרילי כהה ומורחים על כל העבודה ומתחילה לנגב היטב את כל החלקים הבולטים כך שהצבע ישקע ויכנס לפינות החלקים השקועים, אפשר להוריד עודפי צבע עם צמר פלדה שגורם לשפשוף  החמרן וגורם לו להראות עתיק. 
הדרכת צעד צעד בבלוג סטנסיל גיירל . 

כמובן שאפשר גם לצבוע ולשבץ אבני זכוכית ביניהם, זה יהיה הטאצ' המיוחד שלכם כמובן 

או לצבוע את הרקע בצבעים אחרים 
 
8.להדביק עם דבק חם על רהיט, קופסא או ליצור תמונה. 



הדרכה נוספת תוכלו למצוא ב mercarts metal embossing בלוג שכולו הדרכות של הבלטות  

את החמרן אפשר לגזור ולהכין הבלטות יפיפיות למראות. 
התמונות לקוחות מתוך בלוג מצרי שחובה לראות  בו את כל מסגרות המראות המדהימות המופיעות שם.

ולגזור פרזול לקישוטי פינות (לא לשכוח לצבוע בזהב)

ואפילו פרפרים 

בחוגים שקיימתי לשיפוץ רהיטים, אימצתי את החמרן באהבה גדולה והכנסתי אותו כגורם קישוטי מעורר עניין, אני חושבת שהוא מוסיף המון אופי ויופי ברהיט הנכון(חבל שפעם לא צילמנו עבודות ).
בתערוכת התחביבים הגדולה שהייתה אצלנו בסוכות, התאפשר לי לראות שוב ולצלם את השולחן שרינה שיפצה לפני כמה שנים בחוג בגלל שהקנטים התפוררו קצת, החלטנו שמלבד צביעת הרגלים בטכניקת דמוי נחושת , הדבקת מפית פילים ופיצוצי נחושת, (כדי שיתקבל ניחוח הודי משהו) גם להדביק מסביב המשטח, ריקוע חמרן ועד היום כ 7-8 שנים הוא לא זז ממקומו.
איך עשינו זאת ???
גזרנו פס ברוחב הקנט ובאורך היקף השולחן, רקענו אותו עם עיפרון (ואם מישהו לא יודע איך מרקעים יש שפע של הסברים כאן) אח''כ במקום למלא בשעווה שתמיד מתפוררת, מלאנו את כל השקעים בדבק חם והנחנו לו להתייבש. אחרי שהתייבש הדבקנו שוב עם דבק חם את הפס המרוקע לקנטים ועיגלנו את הקצוות כלפי פנים, אל מתחת לשולחן, להצמדות מלאה, אפילו לא היה צורך לדאוג שהלחיצות יקלקלו את החלקים המותפחים (בגלל מילוי הדבק), הדבקנו עם דבק חם (אבל אפשר גם דבק מגע או דבק יו , הם פשוט יותר חזקים) אבני זכוכית (קריסטלים)  והשולחן ניצל!
רעיונות נוספים בעבודת חמרן על רהיטים,  ציפוי למתגי החשמל, שולחנות ועוד , טלאים על חור או סתם בלי סיבה ועוד כיד בדמיון תוכלו למצוא בלוח ההשראה שלי בפינטרס

צריבת עץ - Pyrography


במעקב אחר ההיסטוריה ההתפתחותית של אמנות הפירוגרפיה  אפשר למצוא יצירות אמנות רבות שנצרבו על  עורות, עץ ואפילו עצמות. 
בתחילה נעשה שימוש בחפצי מתכת מחוממים ישירות מהאש כדי לצרוב,  שיטה פשוטה מאוד אך יעילה שהייתה בשימוש עד ימי הביניים.
עם התקדמות הזמן לאורך מאות השנים, ובמיוחד בתקופות ימי הביניים, הרנסנס והוויקטוריאני, שרפת עצים הפכה לבילוי פופולרי יותר ויותר.
ערכת כלים לשרפת עצים במהלך תקופות אלה כללה סיר או כיריים ניידים עם מכסה בו היו מספר חורים שאפשרו להכניס ולחמם מוטות ברזל מחודדים בצורות  שונות שהונחו בתוך הגחלים. המוטות היו נוטים להתקרר במהירות בזמן השימוש בהם, ולכן נדרשו מספר מוטות מחוממים, על מנת לשמור על עבודה רצופה.   
אני לא מומחית גדולה בעניין הצריבה ומשתמשת באמנות הזו כדי לקשט ולשדרג רהיטי עץ לצורכי דקורציה. מה שאני כן יכולה לומר על זה, שזה כיף גדול ותרפיה נהדרת לנפש, לכן עבודה מעולה גם לקשישים שעדין יכולים ליצור.

לשימושנו היום, עומדים מכשירי מחט הצריבה כמו זיקו שאפשר למצוא בחנויות היצירה ברחבי הארץ, מכשיר שאני משתמשת בו והוא בהחלט מספק את הסחורה. האמנים הרציניים עובדים עם צורב חוט הלהט שהרבה יותר קשה להשגה כאן בארץ. על ההבדלים בניהם, מה כדאי ומה רצוי, אני ממליצה לקרוא מאמר על הצורבים השונים וקריאת כל המאמרים של שרית צור  הכולל מאמר על סוגי העץ שמספקים הסברים סבירים לתחילת עבודה בתחום שנקרא אצלה, קעקועי עץ, ואפשר למצוא גם הדרכה כאן בפורום תפוז, וגם ב wiki How אתר שאני מאוד אוהבת, אבל הכי חשוב זה להתאמן הרבה על חתיכות עץ שונות כדי לאמן את היד להחזקה יציבה.
כך זה נעשה 

 אז כמו שכבר ספרתי, אני אוהבת להשתמש בטכניקה זאת בתור קישוט מינימלי על פריטי עץ בבית, ומצאתי רעיונות והדרכות נחמדות ברשת שגם אתם תוכלו לעשות בלי להשקיע יותר מדי מאמץ והעיקר להנות מכמה שעות של נחת, כיף ויצירה. 
בבלוג where the smiles have been מצאתי עבודה נחמדה על עגולי שעם פשוטים מאיקאה שיכולים לשמש כתחתיות לדברים חמים, שלטים או סתם תמונות לתליה על הקיר איתם תוכלו ליצור בקלי קלות.
כל מה שצריך לעשות זה להדפיס על טפט להדבקה ולחתוך עם סכין יצירה, דוגמה אהובה מהרשת, או לקנות שבלונה מתאימה, להדביק על השעם, לצייר את האובייקטים שרוצים לצרוב, להסיר את השבלונה מהשעם ולצרוב.


Alisa Burke יוצרת כפתורים מדסקיות עץ ואחרי שהיא קודחת להם חורים עם מקדח דקיק, היא צורבת אותם בעזרת הצורב ולהשלמת המראה, צובעת אותם בצבעים אקריליים (אפשר גם עם עפרונות צבעוניים כמו ליירה למשל). 

גם קוביות עץ למשחק ילדים או סתם לקישוט חדרי ילדים, מקבלות אצלה טיפול מיוחד מלא חן. 


עוד רעיונות מהבלוג של אליסיה, תוכלו למצוא כאן
רוצים לצבוע את היצירה אחרי הצריבה, כאן יש סרטון שמסביר איך לצבוע עם עפרונות צבע בלי להסתיר את טקסטורת הצריבה.

הדרכה והשראה לסרגל צמיחה עבור הילדים אפשר למצוא בבלוג our home made easy 

אני אוהבת כלי מטבח מקושטים, אבל לצייר עליהם זה קצת מסוכן ועלול לרדת עם המים לכן אמנות פירוגרפיה על כלים מעץ היא פתרון מושלם לסוגיה. 
האמן טומומיצ'י סוזוקי, חורט עם מחט צריבה על קרשי חיתוך בקווים עדינים צורות מושלמות שנותנות המון השראה ליצירה על רהיטים וחפצי נוי. 

צריבה מושלמת גם על עצי סחף שהוא מוצא בסיוריו

האמנית ססיליה גאלוצ'יו Cecilia Galluccio צדה את עיני עם הרהיטים המרשימים שלה העשויים מעץ אלון ועשויים בטכניקות מיוחדות של צביעת יד וצריבת עץ, כאשר הרקע הוא כהה ומבליט בעצם את החלק הצרוב וצבע העץ הטבעי. הרהיטים האלה יכולים לשמש כירושה משפחתית העוברת מאם לבת במשך מאות שנים. 


האמנית מרילין סנדרלנד- marilyn sunderland מגדלת בעצמה את הדלעות אותן היא מגלפת, חורטת, מקשטת, צורבת ויוצרת מהם עציצים וסלים יפיפים בטכניקות מיוחדות שיצרה עבור אמנות נפלאה זאת. 

אם התיק שלכם משעמם אתכם כבר, אז במגזין MAKE מצאתי רעיון לצריבה על תיק עור, בואו ננסה...
צריבה על עור יכולה להעשות ביד חופשית או עם סטנסילים ייעודיים ממתכת כמו בסרטון זה
בבלוג lsirish.com מצאתי הדרכה לתכשיט עור לצוואר עם דוגמת ריבועים אבל אפשר לתכנן עיצובים אחרים
  באותו הבלוג תוכלו גם למצוא הדרכת פירוגרפיה  על חגורות עור או צמידים

יש ברשת אפילו מי שצורב על עצמות וגולגולות ומוכר לאוהבי הז'אנר. 

 צריבה על עץ מתאימה לעיטור רהיטים, מנדלות, פרוסות גזעי עץ, שלטים, קופסאות, כלי עץ, עור ועוד... אז יאללה, רוצו להתנסות ותראו כמה שתהנו. 
עוד רעיונות, אספתי בפינטרס שם אני מבלה לפעמים שעות. כמו תמיד, אני ממליצה לעקוב אחרי הפוסט, כי תמיד נוספים רעיונות חדשים.

רקמה עם מחט פאנץ' - Punch needle

מחט פאנץ' - אמנות או טכניקת רקמה עם חוטים וסרטים היוצרים לולאות המעניקות לרקמה נפח  ומראה של שטיח.
המקורות של שיטת  הפאנץ' שנויים במחלוקת, יש הטוענים שהיא קיימת מאז שהמצרים הקדמונים התחילו לייצר מחטים עם עצמות ציפור חלולות, אחרים טוענים שמקורן במאמינים הקדומים ברוסיה, אחרים עוקבים אחר מקורותיה בגרמניה או אנגליה, כך או כך, המחט משמשת לרקמת פריטים כמו קישוטי קיר תלויים, קישוטים לבית, כריות, שטיחים ועיצוב מלאכות אחרות. 
רקמת מחט פאנץ' או Punch needle היא רקמת לולאות הנעשית עם מחט מיוחדת, העבודה נעשית על החלק האחורי של הבד ודוגמת  punch needle היא בעצם תמונת ראי בסוף העבודה. כשרוקמים עם המחט, נוצרים תפרים של מכונה בחלק העליון של הבד , תוך כדי יצירת לולאות בחלק התחתון של הבד. הבד חייב להיות מתוח כמו תוף בתוך חישוק רקמה . והעיקרון הוא לדחוף את המחט עד הסוף וכשמוציאים, לא להרים אותה גבוה מעבר למשטח הרקמה, זה גורם לפרימת הלולאה. 
ב wikiHow תוכלו למצוא הדרכה של צעד צעד, איך לפעול עם המחט ובגדול...צריך קצת סבלנות ואימון כדי להגיע למצב של רקמה באופן שוטף.  

מחטי פאנץ' מגיעות בעוביים שונים, כאשר את המחטים הדקות המתאימות לחוטי רקמה (כמו בהדרכה הקודמת)אפשר למצוא בארץ בחנויות היצירה כמו קסם האמנות בחצור. אבל את המחטים העבות המשמשות לשטיחים ושטיחי קיר , קשה עד בלתי אפשרי למצוא אצלנו. החברה המקורית והבטוחה של מחטי הפאנץ' היא Oxford בבעלותה של איימי אוקספורד שהתחילה את דרכה כרוקמת בחנות המוכרת שטיחים רקומים מתוצרת ביתית. כיום יש בבעלותה חברה המכשירה מורים ללימודי רקמת השטיחים ובה אפשר למצוא ולקנות את כל מה שקשור באומנות הקשורה לאמנות מחט הפאנץ' כולל הדרכות. המחטים הנ''ל לא זולות, אבל שוות כל פרוטה.
כך זה נעשה : 

                  בפוסט הזה, אספתי את ההדרכות האהובות עלי מהרשת ששווה לנסות אותם אבל בסגנון המועדף עליכם.
אחת ההדרכות שאהבתי במיוחד היא של מעצבת הטקסטיל בץ וויט שיצרה את 



היא לקחה את מלאכת היד העתיקה הזאת , הוציאה אותה מהקווים המסורתיים והקפיצה אותה מאות שנים קדימה, כך שהעבודה המודרנית משתלבת בצורה מושלמת עם החלק העתיק בעבודה,  בצורה זאת המסורת לא נתקעת בנקודת זמן מסוימת אלה נמצאת כל הזמן בתהליכים של התקדמות והתאמה.

בבלוג fall for diy מצאתי הדרכת מחט פאנץ' על יוטה וחישוקי רקמה, קישוט מודרני לקיר שיכול להשתלב בקלות בכל אחד מחלקי הבית.(לחצו על התמונות למעבר להדרכה)
יצירות אמנות שטיח פאנץ 'DIY למתחילים הדרכה כיצד |  @fallfordiy

יצירות אמנות שטיח פאנץ 'DIY למדריכים למתחילים |  @fallfordiy

יצירות אמנות שטיח פאנץ 'DIY למתחילים הדרכה כיצד |  @fallfordiy

 כך זה נעשה : 

הדרכה יותר מפורטת

הדרכת מחט פאנץ' עבור חוטי רקמה 

גם תכשיטים אפשר ליצור ובבלוג Marching North תמצאו הדרכה מיוחדת מאוד לעגילים רקומים בטכניקת הפאנץ' 
הדרכה עגילי מחט אגרוף מקסים DIY

ניקוב מחט צורה אורגנית |  עגילי מחט אגרוף DIY

לאחר חיתוך כל החריצים לגבול |  עגילי מחט אגרוף DIY

לחץ על עיצוב המחט לאגרוף אל הלוח  עגילי מחט אגרוף DIY

בבלוג the spruce crafts תוכלו למצוא עוד שפע של רעיונות יצירתיים לשימוש במחט הפאנץ' מומלץ להיכנס ולהתעדכן.
Punch Needle Patches

בק אנדרסן היא אומנית / מעצבת שחיה ועובדת על הר טמבורין, אוסטרליה.
היא מתמחה בעיצוב וייצור של שטיחים מצוירים ביד. השטיחים שלה עשויים 100%צמר, אותו היא צובעת בעזרת צבעים טבעיים וסינתטיים כאחד.
העיצובים שלה הם השתקפויות מסוגננות ועכשוויות של מה שהיא רואה בסביבתה. השטיחים שלה נמצאים בבתים ברחבי אוסטרליה ואפילו קנדה.
תעודת בוגר בעיצוב תעשייתי מהווה את הבסיס למתודולוגית העיצוב של בק: לשלב את האיכויות של הטקסטיל עם פונקציונליות ודרישות חיי היומיום.(בק אנדרסן
בק משתמשת בין שאר הטכניקות שלה, גם בטכניקת הפאנץ' ויוצרת שטיחים משגעים, בצבעים מאירי עיניים. 

 Rose Pearlman רוז פרלמן היא אמנית ומורה לאמנות עם דגש על עיצוב טקסטיל  מברוקלין, ניו יורק. הסדנאות שלה מרכזות דרכים להכנת חפצים ביתיים יפים עם חומרים פשוטים וזולים. היא קופצת מפרויקט לפרויקט, מרעיון לרעיון ויוצרת אמנות נהדרת. 

ואם אתן מתכוננות להתחיל לעבוד עם טכניקת הפאנץ' הזאת, אז למה שלא יהיה תואם את רוח התקופה? 

הרשת מלאה בהדרכות חביבות ואפשר להתעדכן בעיקר ביוטיוב, אפשר להציץ גם באוסף הפינטרס שלי ולשאוב רעיונות. 
הרשימה הזאת תמשיך כנראה להתעדכן מדי פעם ואתם מוזמנים להציץ בפוסט ולמצוא את כל העבודות שאני אוהבת במיוחד.