מזה כמה שנים אני עוקבת בשקיקה אחרי אוצרות האמנות של ההיסטוריה הקדומה, מהיצירה הפשוטה של האמנות הפרהיסטורית ועד לפסלי הענק המגליתים המגולפים וחצובים באבן והאמנות המאורגנת של מצרים, מסופוטמיה דרום אמריקה, אסיה ועוד. ככל שהתבוננתי על האמנות הקדומה, שמתי לב לכך שיצירות ומבנים שמתוארכים לאותם פרקי זמן כמעט, נראים שונים לחלוטין זה מזה – חלקם מפותחים מאוד עם גילופי תבליט ותלת-ממד, ענקים, מרשימים ומסובכים שכמעט בלתי ניתנים להעתקה ולעומתם יצירות אחרות נראות פרימיטיביות, שטוחות, פשוטות וכמעט ילדותיות כאילו תרבויות בלי שום קשר ביניהם. הסתירה הזו סקרנה אותי מאוד – כי איך ייתכן שבאותה תקופה התקיימו זו לצד זו רמות כה שונות של יצירה ותרבות?
אמנות פרהיסטורית – ראשית הדרך
מערות לסקו (צרפת) ואלטמירה (ספרד): ציורי מערות מרהיבים בני 17,000–14,000 שנה. הם מתארים ביזונים, סוסים וחיות נוספות, בצבעים טבעיים. הציורים אמנם מרשימים, אך הם שטוחים ופשוטים יחסית.
חפצים קטנים: חריטות על אבן או עצם, תכשיטים בסיסיים, וכלים פונקציונליים.
שככל הנראה הקשורים לציד, להישרדות או לטקסים פשוטים ומספרים את חיי היום יום, מה צדו, מה ראו וכו'.
האדם הפרהיסטורי ידע ליצור, אך בקנה מידה קטן ובצורות בסיסיות
בשלב מאוחר יותר מופיעה אמנות אחרת לחלוטין: המגליתים.
האתרים הבולטים הם גובקלי טפה (טורקיה), סטונהנג’ (אנגליה), סקסייוומאן. ומאצ’ו פיצ’ו (פרו) ועוד...
המאפיינים עמודי אבן ענקיים, גילופי ענק, תבליטים ותלת-ממד (באבן הכי קשה לחציבה ולגילוף) של חיות וסמלים, מבנים מונומנטליים עצומים עם אבנים מוחלקות שחתוכות כל כך ישר בעלות פינות חדות שזה נראה כאילו מכשיר לייזר עבר שם.
ידע אסטרונומי נרחב כי רוב המבנים מיושרים לשמש, לירח או לקבוצות כוכבים. סטונהנג’ למשל מכוון ליום ההיפוך הקיצי.
סטונהנג'
נראה כאילו ''שתי ידיים" שונות בבנייה
ובאתרים רבים נראה שילוב מבלבל
שמצד אחד – מבנים עצומים, מסותתים בדיוק גאוני.
מצד שני – קירות וכאילו תיקונים (שנראה שנבנו בשלבים מאוחרים יותר), שנבנו מאבנים קטנות ופשוטות.
כך למשל:
בגובקלי טפה יש עמודי תבליט עצומים עם גילופי חיות מדהימים, ומסביבן קירות מאבנים קטנות, לא מסודרות ונראות לא שייכות.
סקסייוומאן ובמאצ’ו פיצ’ו: קירות עצומים באבנים ענקיות מסודרות היטב ומשלימות פינות חסרות באבן הצמודה, הן מחוברות אחת לשנייה בלי שום חומר מדביק ונראות כאילו הן מולחמות ביחד ואילו התיקונים שלהם מרושלים ובנויים עם אבנים קטנות ובוץ ביניהם ונראים לא בסביבתם הטבעית.
גם במצרים: הפירמידות נבנו מבלוקים ענקיים, אך סביבן ובתיקוניהן רואים אבנים קטנות יותר.
אחד העמודים בגובקלי טפה
האתר גובקלי טפה
התבנית הזו חוזרת במקומות רבים ומעלה שאלה: האם הייתה כאן תרבות קדומה מתקדמת במיוחד, ותרבויות מאוחרות יותר פשוט השתמשו בשרידים ותיקנו באמצעים בסיסיים?
מצרים ומסופוטמיה – קצת שונה כי שם נוסף כבר הכתב לעיטור.
במסופוטמיה התפתחות כתב היתדות, לוחות חרס, זיגורטים מונומנטליים.
האנונקי של שומר
הזיגורת של אור
ובמצרים פירמידות עצומות, מקדשים, פסלים, עמודים ומבנים גדולים, מגולפים בצורות יפיפיות, תבליטים פחות מנופחים, הרבה ציורי קיר והירוגליפים.
במבט ראשון נדמה שהאמנות כאן אולי "פשוטה יותר" מהגילופים המגליתים. לא נראה שזו ירידה ברמת הגילוף אלא אולי סגנון אחר אבל עדין מאוד דומה??? יתכן והתרבויות הללו התקיימו במקביל, או שהשתמשו בידע ששרד מהתרבות המגליתים.
העמודים והקורות הצולבות (ארכיטרבים) עם הכתובות המצוירות במקדש איסנא
דמויותיהן של האלות ראש קוברה
עםדמויותיהן של האלות נחבת ווואדג'ת על החלק המרכזי של התקרה במקדש ח'נום באיסנא (נחבת ראש נשר ווואדג'ט עם ראש קוברה
השוואה בין
פרהיסטוריה למגליתים
קטגוריה
פרהיסטוריה
מגליתים
סוגי יצירה
חריטות פשוטות,
ציורים שטוחים
גילופי תבליט
ותלת־מימד, פסלים ועמודים
חומרים
אבן, עץ, עצם,
חימר בסיסי
אבן ענקית, עץ
מעובד, חימר מתקדם
רמת פירוט
קווים בסיסיים,
דמויות פשוטות
פרטים עשירים,
סמלים חוזרים
מטרה
פונקציונלית – ציד
וכלי עבודה
פולחן (לפי
ארכיאולוגים) או אסטרונומיה (גישה חלופית)
יישור אסטרונומי
לא נמצא יישור
מובהק
מיושרים לשמש, ירח
או כוכבים
רמה תרבותית
בסיסית, הישרדותית
מתקדמת, מאורגנת,
עם ידע הנדסי וחברתי
השוואה בין מגליתים
לתרבויות מאוחרות
קטגוריה
מגליתים
מצרים ומסופוטמיה
זמן
11,000–4,000 לפנה"ס
3,500 לפנה"ס ואילך
סוגי יצירה
עמודים ענקיים,
גילופי תבליט ותלת־מימד
כתיבה על לוחות
חרס, ציורי קיר שטוחים
חומרים
אבן ענקית, עץ,
חימר
חימר מעובד,
פפירוס, מתכות
רמת פירוט
גילופים עמוקים
ומורכבים
ציורים שטוחים,
פסלים בינוניים
מטרה
אסטרונומיה וחיבור
לשמים
חוק, מסחר, דת
מאורגנת
יישור אסטרונומי
מיושרים לשמש, ירח
וכוכבים
חלק מהמבנים
מיושרים אך לא שיטתיים
רמה תרבותית
ידע הנדסי
ואסטרונומי גבוה
ידע בירוקרטי
וחקלאי, אך ירידה בממדיות
אמנות שבטית – פשטות מול שיאים
אחרי התרבויות המגליתיות שיצרו מונומנטים אדירים, הופיעו במקומות אחרים (אפריקה, אמריקה, אוסטרליה, אסיה) ציורי שבטיים פשוטים, חריטות שטוחות ופשוטות וקישוטים בסיסיים.
זה יצר פער חד: שיאי ידע והנדסה מול ביטוי אמנותי פרימיטיבי – שלעתים הגיע אלפי שנים אחר כך.
מה קרה ???
כשמסתכלים לאחור אל העולם הקדום רואים תמונה לא אחידה:
מצד אחד – תרבויות מגליתיות שבנו מבנים אדירים, יישרו אותם לשמש ולכוכבים, ויצרו אמנות מורכבת.
מצד שני – אמנות שבטית פשוטה, ציורי מערות וחריטות שטוחות שנמשכת על פני אלפי שנים,
בהמשך – מצרים ומסופוטמיה, שהביאו את הכתיבה, החוק, הדת המאורגנת – אך השתמשו גם בשרידים קדומים או התקיימו לצדם.
ייתכן שהעולם הקדום היה מורכב משכבות שונות: תרבויות על שנעלמו, תרבויות פשוטות שחיו במקביל, ותרבויות חדשות שקמו אולי אחרי אסון גדול כמו המבול. והשאלה הגדולה נשארת פתוחה: מי באמת בנה את המגליתים, ולמה הידע הזה נעלם😲 ???
אז שנגלף משהו ??? הדרכות גילוף וחריטה בפוסט הבא !!!
"טכניקות ליצירת תבליטים עם שבלונות, יציקות, תבניות וסיליקון
תבליטהוא אחת מצורות האמנות העתיקות ביותר, שבה הדימוי מגולף, חקוק או מובלט על פני שטח. לאורך ההיסטוריה שימש התבליט כאמצעי להבעת רעיונות דתיים, היסטוריים ואסתטיים. תבליטים מלווים את האנושות במשך אלפי שנים, מהתקופות הקדומות ועד ימינו. הם משמשים ככלי להעברת מסרים, להאדרת שליטים וליצירת אמנות דקורטיבית. ההתפתחויות הטכנולוגיות של ימינו מאפשרות חידוש ושימור מסורת זו בדרכים חדשות ומגוונות.
ובחירת השיטה תלויה במטרה, במורכבות הדגם ובחומר הרצוי וכאן נעסוק בתבליטים עם שבלונות/סטנסילים ותבניות.
כשרוצים להוסיף עיטורים לרהיטים, קירות וחפצי נוי, יש שתי טכניקות עיקריות: תבניות יציקה (Molds) שמייצרות תבליטים ניידים ותלת-ממדיים, וסטנסילים (Stencils) שמאפשרים יצירת תבליטים מקובעים למשטח. כל שיטה מעניקה תוצאה שונה – תבניות היציקה יוצרות אלמנטים מובלטים שאפשר להדביק בכל מקום, בעוד שסטנסילים נותנים דוגמאות שטוחות שמשתלבות ישירות על המשטח. במה לבחור ???
🔹 תבליטים מתבניות יציקה (Molds) – יציקות גמישות או קשיחות שניתן להכין מראש ולהדביק על רהיטים, מסגרות, קופסאות וחפצי נוי. מתאימים למי שרוצה עיטורים תלת-ממדיים שניתן להזיז ולמקם בחופשיות, ולעבודה על משטחים מעוגלים או לא ישרים.
🔹 תבליטים עם סטנסילים (Stencils) – יצירת תבליטים ישירות על המשטח בעזרת שפכטל, משחת טקסטורה או גבס דק. מתאימים לעיצוב קירות, דלתות ומשטחי עץ גדולים, ולמי שרוצה דוגמאות אחידות שחוזרות על עצמן בקלות.
ובקיצור ???
- רוצים חופש עיצובי ונפח מובלט? → תבניות יציקה
- מחפשים טקסטורה אחידה על משטח ישר? → סטנסילים
יציקות בתבנית
תבניות סיליקון הן אידיאליות ליציקת חומרים כמו אפוקסי, בטון, גבס, שעווה, שרף פוליאסטר ועוד. הן גמישות, עמידות לשימוש חוזר, ומתאימות ליציקות מדויקות עם פרטים קטנים, אפשר לקנות תבניות מוכנות בעיקר אונליין (קשה למצוא מבחר רציני בארץ) אבל הן יקרות.
לעשות תבניות כאלה זו תורה שלמה, לכן אביא כאן את התהליכים הכי נגישים וקלילים לעשייה ביתית, ללא בניית מבנים מסובכים.
סיליקון 100% הוא סיליקון שקוף או לבן (ועכשיויש גם צבעוני) שנמכר בחנויות חומרי בניין, ומאפשר יצירת תבנית עמידה וזולה יחסית. זה פתרון טוב לפרויקטים ביתיים, אך הוא פחות גמיש ועמיד לאורך זמן לעומת סיליקון מקצועי ליציקות. היזהרו אל תכינו יותר מדי כי התערובת תתקשה מהר ולא תספיקו להכין את התבניות.
איך להשתמש במאה אחוז סיליקון להטבעה?
שיטה 1 – תבנית מסיליקון טהור (ללא דילול)
מתאים ליצירות קטנות יחסית, אבל יכול להיות סמיך וקשה לעבודה.
🔹 שלבים:
רצוי ללבוש כפפות אבל קחו בחשבון שהסיליקון אוהב להדבק אליהן,
מרחו וזלין (או ספריי שמן) על האובייקט שתרצי להטביע,
הוציאו את הסיליקון מהשפופרת.
מרחו את הסיליקון בשכבות עם מרית או כפפה, ודאגו שהוא מכסה את הפרטים הקטנים.
תנו לסיליקון להתייבש לפחות 24 שעות.
לאחר הייבוש, קלפו בעדינות את התבנית מהמודל.
*התבנית יוצאת מעט קשיחה, אך מתאימה לשימושים חוזרים עם אפוקסי או בטון.
שיטה 2 – סיליקון מדולל עם קורנפלור (לגמישות טובה יותר)
*מתאים לתבניות גמישות יותר, כמו יציקות תכשיטים, דוגמאות לבטון וכו'.
🔹 שלבים:
הכינו קערה חד-פעמית ומלאו אותה בסיליקון שקוף 100% (בערך חצי שפורפרת).
הוסיפו קורנפלור בהדרגה וערבבו עם כף פלסטיק עד לקבלת מרקם בצקי ולא דביק.
לושו את הסיליקון כמו בצק,(בשלב זה אפשר להוסיף גם טיפת צבע אקרילי אם בא לכם תבנית צבעונית) ואז הצמידו אותו למודל והדקו היטב מסביבו. אפשר גם לשטח את הבצק ולהטביע את הצורות בפנים.
יבשו 6-12 שעות (תלוי בסוג הסיליקון ובעובי השכבה).
לאחר הייבוש, קלפו בעדינות את התבנית.
*שיטה זו מקצרת את זמן הייבוש והופכת את הסיליקון לגמיש יותר!
כלים, טכניקות ופטנטים בעבודה עם חמרן-הדרכה למתחילים
חמרן או אלומיניום - מתכת רקיעה מחומר דק ורך, במקור היה דו צדדי כשצד אחד כסוף והשני דמוי נחושת. כיום מגיע החמרן בצבעים שונים ובגלילים של 5 מ' וגוזרים ממנו חתיכות בגודל הרצוי (עם מספרים רגילות). כמובן שאפשר להשתמש בשני הצדדים שלו לפי הצורך ולפי טעמכם. אם אתם בעד מחזור, אפשר בהחלט למחזר פחיות משקה ותבניות אלומיניום, התוצאה זהה !
איך מרקעים חמרן ?
יש ערכות שונות לקנייה שאפשר לעבוד איתן אבל בשלבים ראשונים לא הייתי משקיעה בערכות האלה, אם יש לכם עיפרון וכמה מנקדים פשוטים בעוביים שונים, תוכלו לצלוח את הריקוע בשלום. את הערכות תשאירו לשלבים מאוחרים כשהחלטתם שזהו ייעודכם.
בשלב ראשון תצטרכו להוציא דוגמא מהאינטרנט או לצייר באופן חופשי.
1.את הדף יש להדביק עם צלוטייפ על האלומיניום (באיזה צד שתבחרו)
2.להניח על עיתון בכמה שכבות כדי ליצור משטח רך.
3.עם עיפרון עוברים על כל הקווים בהפעלת לחץ קל כדי לא לקרוע את החמרן.
4. מורידים את הנייר ועוברים שוב על כל הקווים כדי שיהיו עם נפח.
5. בשלב זה צריך להחליט את מה מנפחים/מדגישים ועובדים על הצד ההפוך וכדי להשקיע/ליישר את השאר, עובדים על הצד הקדמי עם ראש עגול בעוביים שונים בהתאם לגודל השטח עליו עובדים. אפשר ליצור כל מיני טקסטורות עם מכשירים שונים כמו גלגלת לחיתוך עוגיות או סתם לדקור את החמרן עם מכשיר קהה כדי שלא יחתך
וככה זה נעשה.
6. כדי שהחלקים המובלטים לא ישקעו בעת הפעלת לחץ, ממלאים את כל השקעים בצידה השמאלי של העבודה במעט דבק חם (שלא יצא מתוך השקעים) ומייבשים .
7.כדי להדגיש את הנפחים אני לוקחת סמרטוט ממגבת או כל חומר סופג, שמים מעט צבע שמן חום או סתם אקרילי כהה ומורחים על כל העבודה ומתחילה לנגב היטב את כל החלקים הבולטים כך שהצבע ישקע ויכנס לפינות החלקים השקועים, אפשר להוריד עודפי צבע עם צמר פלדה שגורם לשפשוף החמרן וגורם לו להראות עתיק.
התמונות לקוחות מתוך בלוג מצרי שחובה לראות את כל מסגרות המראות המדהימות המופיעות שם.
ולגזור פרזול לקישוטי פינות (לא לשכוח לצבוע בזהב)
ואפילו פרפרים
בחוגים שקיימתי לשיפוץ רהיטים, אימצתי את החמרן באהבה גדולה והכנסתי אותו כגורם קישוטי מעורר עניין, אני חושבת שהוא מוסיף המון אופי ויופי ברהיט הנכון(חבל שפעם לא צילמנו עבודות ).
בתערוכת התחביבים הגדולה שהייתה אצלנו בסוכות, התאפשר לי לראות שוב ולצלם את השולחן שרינה שיפצה לפני כמה שנים בחוג בגלל שהקנטים התפוררו קצת, החלטנו שמלבד צביעת הרגלים בטכניקת דמוי נחושת , הדבקת מפית פילים ופיצוצי נחושת, (כדי שיתקבל ניחוח הודי משהו) גם להדביק מסביב המשטח, ריקוע חמרן ועד היום כ 7-8 שנים הוא לא זז ממקומו.
איך עשינו זאת ???
גזרנו פס ברוחב הקנט ובאורך היקף השולחן, רקענו אותו עם עיפרון (ואם מישהו לא יודע איך מרקעים יש שפע של הסברים כאן) אח''כ במקום למלא בשעווה שתמיד מתפוררת, מלאנו את כל השקעים בדבק חם והנחנו לו להתייבש. אחרי שהתייבש הדבקנו שוב עם דבק חם את הפס המרוקע לקנטים ועיגלנו את הקצוות כלפי פנים, אל מתחת לשולחן, להצמדות מלאה, אפילו לא היה צורך לדאוג שהלחיצות יקלקלו את החלקים המותפחים (בגלל מילוי הדבק), הדבקנו עם דבק חם (אבל אפשר גם דבק מגע או דבק יו , הם פשוט יותר חזקים) אבני זכוכית (קריסטלים) והשולחן ניצל!
רעיונות נוספים לעבודות חמרן על רהיטים, ציפוי למתגי החשמל, שולחנות, טלאים על חור או סתם עיצובים ללא סיבה וכיד הדמיון, תוכלו למצוא בלוח ההשראה שלי בפינטרס
מאפשרת בדרכים פשוטות ונפלאות לשדרג רהיטים, קירות הבית, חפצים ואפילו בדים.
אז איך עובדים עם סטנסיל ? זה פשוט למדי.
הכינו מראש את החומרים הנחוצים לעבודה:
צבע אקרילי
- סטנסיל בדוגמה הרצויה
- מברשת סטנסיל (מברשת מיוחדת בעלת קצה קטום) או ספוג קטן
- צלחת חד פעמית או רגילה
שלבי העבודה:
1. לפני תחילת העבודה כדאי להתנסות בצביעת השבלונה על גבי נייר
2. מצמידים את השבלונה למקום הרצוי בעזרת מסקינטייפ מוחלש.(להדביק על הבגד ולהסיר, כך הוא מתמלא סיבים ולא מסיר צבע מהמשטח כשמורידים אותו) או לרסס בספרי דבק את הסטנסיל ממרחק, שידבקו אליו רק רסיסי דבק, לנפנף אותו מעט ליבוש ולהצמיד למשטח.
3. מברשת הסטנסיל יבשה. טובלים בצבע, מטופפים ומסירים היטב את עודפי צבע על הצלחת (עד שכמעט לא נשאר צבע על המברשת או הספוג).
4. ממלאים את החלקים הריקים בתוך השבלונה בצבע, באמצעות טיפוף עדין עם מברשת הסטנסיל. שימו לב לא למרוח כדי שלא יכנס צבע מתחת לסטנסיל!
5. מסירים את השבלונה בזהירות, ומעבירים למקום הבא, להמשך העבודה.
עבודה עם סטנסילים הבסיס
לכבוד שיפוץ המועדון שלנו, החלטתי לשפץ גם כמה רהיטים בטכניקת הסטנסילים. זה אולי נראה קשה, אבל זה לא !!! זה פשוט קל ומהנה וכדאי גם לכם לנסות ללא כל חשש וללא צורך להיות אמן, תראו כמה תהנו !
מגדה היא בת 86, אך מתפקדת כמו אישה בת 40. מגדה אוהבת מאוד לצבוע רהיטים והיא כל כך פרפקציוניסטית שאפילו לי קשה לפעמים להתחרות איתה, לכן החלוקה היא כזאת, אני משייפת ומתקנת ומגדה צובעת ועושה את הפיניש.
היות והשולחנות ששיפצנו, היו שולחנות פורמייקה ישנים ורעועים, היה צורך לשייף אותם שיוף עמוק, כדי להסיר מרגלי העץ שלהם כל טיפת לכה, לקלף את הקנטים ולשייף מעט את הפורמייקה כדי להפוך אותה למחוספסת שאפשר יהיה לצבוע אותה בצבע יסוד רב שימושי (של טמבור) ולאחר התייבשות מהירה צבענו בפוליאור (של טמבור) שתי שכבות צבע.
למחרת התחילה מגדה לעבוד עם השבלונה.
אנחנו בחרנו להשתמש בשבלונת אותיות, כי אני מכורה לפונטים וטיפוגרפיה. לא מצאנו שבלונת משפטים לטעמנו בעברית לכן הלכנו על השבלונה של דנה ישראלי כי אהבתי את הפרופורציות, סגנונות הכתיבה השונים והמראה הנקי, יצא מקסים !
והרי לכם כל השלבים.
השולחן מוכן
שבלונה נוספת של דנה ישראלי,הפעם על כוננית ישנה ששופצה וחודשה.
באותה שיטה בדיוק, לקחנו שבלונות של אותיות, חיברנו מילים וטופפנו אותם על עציצים וכדים שמצאנו באשפה, ניקינו וריססנו אותם בספרי צבע ועכשיו יש לנו עציצים מקסימים לכניסה של המועדון
השעם עשה קאמבק ומשתלט על עיצוב הבית כמו אש בשדה קוצים, חומר עמיד וטבעי זה צץ וחזר עם טוויסטים מודרניים ועכשוויים
הדרכה לשדרוג שולחן איקאה פשוט, עם גליל שעם דק וכמובן סטנסילים. באתר Royal design studio stencil , אפשר גם לקנות שם סטנסילים בכל הגדלים והמינים.
ויש גם סרטון וידאו חובה
הדרכה עם הסטנסילים החדשים של מרתה סטיוארט היא בעצם צביעת בד המיועדת לכריות. את ההדרכה השווה הזאת, תוכלו למצוא בבלוג tatertots and jello כדאי עם בד, להשתמש בגלגלת, גם ממנה להסיר את כל הצבע העודף ולגלגל הלוך חזור בלי ללחוץ שלא להוציא עודפי צבע מיותרי מהספוג.
עם תרצו לאתגר את עצמכם עם הדפס על משי, תוכלו למצוא הדרכה נפלאה באתר Paint + Pattern
בהשראה מרוקאית שגם אני חייבת לנסות לעשות פעם.
טכניקות להדבקת עלי זהב עם שבלונה
כשעובדים עם שבלונה ועלי זהב, יש להדק את השבלונה למקום הרצוי עם נייר דבק ולמרוח את דבק עלי הזהב (ממש כמו צבע), בתפיחות מכחול כדי שלא ייזל, להסיר את השבלונה וליבש עד שהדבק נעשה דביק אבל לא יורד על היד. עכשיו אפשר להניח את עלי הזהב על הדבק ובטפיחות מכחול והברשה ולהצמיד את העלים לדבק. בזמן ההברשה, יוסרו עלי הזהב מהמקומות בהם אין דבק. בשביל לתת אפקטים של אור וצל או של גוונים, אפשר לשים מעט שמן פשתן על סמרטוט (טריקו כותנתי) עליו למרוח מעט צבע שמן חום של ציירים ולשפשף מעט מהצבע, על חלק מעלי הזהב המודבקים, זה מעמעם קצת את ברק הזהב ונותן אפקטים יפים.
ואפשר גם ככה, אך הפעם על שולחן זכוכית
טכניקת צריבת זכוכית עם סטנסילים, היא טכניקה שאני אוהבת במיוחד לכן ממליצה להיכנס. ההסבר כאן
טכניקת ההבלטה הדרכה פשוטה
סטנסיל על עץ (מותג הצבעים לא חשוב), השתמשו בצבעי אקרילי בגוונים האהובים עליכם. התחילו את הסרטון מהדקה השלושים.
הדרכה לסטנסיל בולט ב Victoria Larsen, (אפשר גם לקנות סטנסילים).
העיקר בתבליטים הוא למלא את כל קצה כף השפכטל במשחה כל שהיא (עיצוב, טיח, שפכטל לעץ וכו'), להחזיק אותה במצג של 45 מעלות ולהעביר על הסטנסיל, להמשיך כך עד שכל הסטנסיל מלא ולהחליק את המשחה כמה שאפשר (אפשר עם כף טייחים ). ליבש היטב, לשייף ולהחליק מעט עם נייר זכוכית ולצבוע. במידה ורוצים להדביק על התבליט עלי זהב, יש למרוח דבק עלי זהב רק על התבליט, לחכות 20 דקות ולהדביק את עלי הזהב, הם ידבקו רק במקומות בהם נמרח דבק. תוכלו למצוא את ההסבר כאן
ממש פשוט ! יש להעתיק או לצייר את העיצוב המבוקש על שקף או נייר אפיה כשצד השעווה כלפי מטה . לחתוך עם סכין חיתוך את העיצוב, להניח על הבד ולגהץ. הנייר נדבק קלות לבד. (כדאי להכניס נייר בין שתי שכבות הבד שהצבע לא יעבור לשכבה השנייה) לטופף צבע לבדים או אקרילי (אין סיכוי שירד בכביסה ואם אתם פוחדים, שימו פבריק מדיום) עם ספוג עגול ויבש עם מעט צבע, לייבש ולקלף את הנייר. מקסים לא ?
חיפשתי ומצאתי שתי דרכים נוספות שאהבתי, להכנת סטנסילים (מלבד סכין חיתוך )
הראשונה ממש שווה למי שמתעסק/ת הרבה עם סטנסילים היא מדפסת Brother scan n cut 2 שחותכת בדים לאפליקציות, ניירות, בריסטולים, מפל, וניל ועוד. יש בה מאות דוגמאות לחיתוך ועם זה לא מספיק, אפשר להתחבר דרך כרטיס, למחשב דרכו אפשר ליצור ולקבל עוד אלפי דוגמאות, עלותה כ - 300 $ ויש לקנות את הכרטיס לחוד. לא נמצאת בחנויות היצירה ואפשר לקנותה רק אונליין. אני קניתי אחת כזאת והיא עדין בניסיון ! יש המון סרטי הדרכה אונליין שאפשר להשתמש בם כדי להפעיל את המכונה.
האפשרות השנייה קצת יותר ראלית מבחינת המחיר - חותך סטנסילים בחום שנראה ממש כמו צורב עץ עם מחט ארוכה ומעוקלת , אפשר למצוא באיביי !
אבל הכי פשוט זה להדפיס (או להעתיק) על שקף מיוחד למדפסת, דוגמה שמצאתם במחשב, לגזור עם מספרים דקות, על הקווים המיועדים ופשוט ליצור את השבלונה האהובה עליכם.
טל מ Tal Art Design היא אלופת הסטנסילים, היא יוצרת אותם בעצמה ועושה מנדלות ודוגמאות משגעות. מי שמעוניין להתפתח בעניין הסטנסילים, מומלץ ללכת לחוג אצל טל, היא מדהימה בקנה מידה עולמי .
.jpg)
.webp)
.jpg)
