כפתורים מפוזרים בכל פינה בחדר היצירה, על השולחנות, במגירות, בשקיות, בקופסאות ויש לי גם כפתורים פשוטים, כפתורים מהודרים, כפתורי עץ, כפתורים ממכשיר שמצפה אותם בבד, כפתורי פימו, כפתורי פלסטיק צבעוניים, כפתורים מצופים בנייר מעוצב ועוד כפתורים צבעוניים וקסומים, בקיצור אנחנו אבן שואבת לכל מי שמפנה את הכפתורים שלא נחוצים בביתו יותר ואנחנו גם עושים חלק מהם כי זה כיף אדיר לעצב כפתורים
אז בא לי לנסות עבודות חדשות עם כפתורים כמו למשלזרי כפתורים , עבודה פשוטה למדי אבל צבעונית ותוססת .
✨ טיפ השראה: חפשו בפינטרסט שלי לוח בשם "כפתורים ויצירה צבעונית" – שם תמצאו עוד עשרות דוגמאות שאספתי מכל העולם.
אם רוצים להיות יצירתיים אפילו יותר, אפשר ליצור כפתורים מדאס ממש כמו שאנחנו יצרנו בשביל לעטר את אריזות המתנות שלנו. עדיף דאס לבן כי יותר קל לצבוע או להדביק מפיות אחר כך
עיסת נייר(בצרפתית: Papier mâché – נייר לעוס) היא חומר פיסולי רך וגמיש, הנוצר מערבוב דבק עם פיסות נייר או קרטון. מהעיסה יוצרים פסלים, תכשיטים, קופסאות, מסכות וכו' . לאחר שהעיסה מתייבשת, מתקבל חומר קשיח מאוד, שלא ניתן לעיבוד צורני נוסף, אלא באמצעות חיתוך.
נייר פותח לראשונה בסין בתקופת שושלת האן (206 לפנה"ס-220 לספירה). זמן קצר לאחר מכן למדו לערבב נייר עם משחה ליצירת אובייקטים תלת ממדיים כמו קסדות, תיבות עם מכסה, כובעים וקישוטים. כך הומצאה עיסת נייר. ניתן היה לבצע את תהליך עיסת הנייר בכמה דרכים שונות. הנייר נחתך לרצועות קטנות בשילוב משחה שנמרחה על תבניות. העיסה נחתכה לחתיכות קטנות ושולבה במשחה שנוצקה לתוך תבניות צורניות, או גיליונות ניירות רבים שהונחו בשכבות עם משחה ביניהם ונלחצו על לוחות. לאחר יצירת עיסת הנייר, ניתן היה למרוח שכבות מרובות של לכה מבריקה, מה שהפך אותה לעמידה, ולמרבה ההפתעה אפילו עמידה למים.
כיום שתי השיטות לשימוש בעיסת נייר נעשות עם דבק. השיטה הראשונה עושה שימוש ברצועות נייר טבולות בדבק, והשנייה, עיסה המתקבלת על ידי השריית נייר או הרתחה במים שאליה מוסיפים דבק.
השיטה המסורתית לייצור דבק לעיסת הנייר היא שימוש בתערובת של מים וקמח או עמילן אחר, המעורבב למרקם של שמנת סמיכה אך כדי להימנע מחרקים שנמשכים לדבק הקמח, משתמשים כיום בשילוב של דבק לבן ודבק טפטים שמזכיר במרקמו את דבק העמילן. הוספת שמן ציפורן סבון או חומרים משמרים אחרים, כגון מלח, מפחיתה את הסיכוי שהמוצר יפתח עובש או יאכל על ידי חרקים.
- שיטת רצועות הנייר, הנייר נחתך או נקרע לרצועות, ונטבל בדבק מעורבב עם מים (יחס של כ 2 שליש דבק על שליש מים) עד לספיגה. לאחר מכן מניחים את רצועות הנייר עם הדבק בשכבות בתוך תבנית מבנית או על שלד, רשת וכו' ומניחים להם להתייבש לאט. השיטה הזאת נוחה יותר כשעובדים על בסיסים ניידים כמו צלחות וקערות וזה נותן גם אפשרות לעבוד עם נייר צבעוני מראש, כמובן לא לשכוח למרוח הרבה לכה (עדיף להשתמש ביאכט ורניש, לכה חזקה על בסיס שמן), זה שומר על הנייר ואוטם אותו.
כמו בסרטון הזה
ובשיטה ההפוכה כמו בסרטון הזה
- שיטת העיסה, הנייר חייב להיות מושרה במים לפחות למשך הלילה, או מבושל בהרבה מים עד התפרקות הנייר לפרורים. סוחטים היטב את עודפי המים, מפוררים את הנייר לפרורים קטנים ומוסיפים דבק תוך כדי לישה, לערבוב ולפרוק הגושים. כדי להימנע מפעולת ההשריה, אפשר להשתמש בנייר טואלט. לבסוף אוטמים את היצירה על ידי צביעה עם צבע או חומר הדוחה מים והרבה לכה. לפני צביעת כל מוצר של נייר, הדבק חייב להיות יבש לגמרי, אחרת ייווצר עובש והמוצר יירקב.
הרשת מוצפת במתכוני עיסת נייר ואני בחרתי מתכונים של שתי אמניות שאני מאוד אוהבת ובעברית לנוחיותכם.
1. ענת ארפז''שעיסת נייר היא אהבה ודרך חיים עבורה'' מביאה מתכון של
וכך היא כותבת ''בסטודיו שלי משתמשים רק בעיסת נייר עשויה מנייר טואלט משתי סיבות עיקריות – ראשית, כל סוג אחר של נייר דורש השרייה ממושכת במים לפני ערבובו עם דבקים והפיכתו לעיסה. כאשר מכינים עיסה מנייר טואלט אין צורך בהשריה וניתן להתחיל ליצור מיידית, ללא עיכובים. בנוסף, עיסת נייר הטואלט מאפשרת גימור חלק מאוד, לעומת המרקם הגבשושי המתקבל כאשר משתמשים, למשל, בנייר גרוס...''
וכך היא כותבת ''בסטודיו שלי מכינים עיסת נייר מנייר ממוחזר כמו נייר משרדי גרוס או קרטוני ביצים, סבון נוזלי אנטיבקטריאלי לשימוש ביתי כמו אג'קס או פנטסטיק, מים חמים, ודבק לבן (פלסטי). אפשר להכין עיסת נייר מכל נייר, עיתונים פחות מומלצים כי הדיו של הדפוס נמס ומלכלך את העיסה בשחור...''
למי שלא אוהב את ההתעסקות בהכנת עיסת נייר, יכול לרכוש בכל חנות יצירה את חבילת אבקת הנייר של חברת דאס Fila(שמגיעה גרוסה יכל מה שנשאר לעשות זה להוסיף מים, מתחילים עם כ-3 כוסות מים לכל החבילה וכל פעם מוסיפים עוד קצת עד לקבלת עיסה חלקה ונוחה לפיסול, החומר מעולה למגע ולעבודה וכשהוא מתייבש קל לשייף ולהחליק אותו.
הדרכות נוספות ביוטיוב המביאות מתכונים ל''חמר נייר'' מקצועי וקשיח מאוד המשלב חומר בניה
חָשׁוּב! כדי לוודא שחמר הנייר בריכוז הנכון ואין בו גושים, הוסיפו את החומרים לנייר הטואלט לפי הסדר המופיע בסרטון וערבבו הכל היטב!
ומתכון נוסף של ג'וני גוד מומחית מספר 1 לעיסת נייר שיש לה גם אתר מרשים מלא בהסברים והמון דוגמאות פיסול למכירה, ממש מומלץ !
חשוב מאוד להחליק את העיסה שלא תישאר במרקם גרגירי לכן הנה סרטון מומלץ נוסף של ג'וני גוד, איך להחליק את חמר הנייר בזמן העבודה כדי שלא נצטרך לשייף אותו אחרי שהוא מתייבש (הטיח מעלה אבק רב ולא בריא בזמן השיוף)
כל פיסול בעיסת נייר מתחיל ביצירת בסיס מבני חזק, עליו מדביקים את העיסה. הבסיס יכול להיות מבקבוקים, רשת, קרטון, עץ, נייר עיתון דחוס או שילוב של כל המרכיבים יחד ליצירת פסל בסיסי ועם הרבה מסקינג טייפ לחיבור החלקים. לאחר יבוש של היצירה אפשר לצבוע אותה בצבעים אקריליים או לצפות בדקופאז', במקרה של הדבקת מפיות, כדאי לצבוע לפני כן את העבודה בצבע לבן בגלל שקיפות המפית. לסיום כמו שכבר הזכרנו יש לצפות ב 2-3 שכבות לכה (יאכט ורניש)
שיטה מעניינת פיתח המעצב ג'ימס שו הלונדוני, אקדח ספרי לעיסת נייר ( ‘papier-mâché gun’), המרסס תערובת של סיבי נייר ממוחזרים על רשת והוא יוצר מזה, רהיטים מאוד ייחודים.
הדרכה לאהיל במראה טבעי, מעיסת נייר מצאתי בבלוג המפורסם hometalk
הדרכה מדליקה לשולחן צד מקרטון ועיסת נייר תוכלו למצוא באתר המופלא Instructables שהוא כולו סדנאות הדרכה.
מגדה מחדר-יצירה, העיזה וניסתה, יצאה לה יצירה מפוארת כולה נייר, כולל נוצות.
את הבלוג הבית של יעלי. (הבלוג של יעל אלקיים - אומנות, יצירה, צילום, אוכל והרבה דברים טובים)כבר הכרתם ??? אם לא, ממליצה בחום להיכנס ולדפדף בכל עבודות היצירה שלה, במיוחד עבודות עיסת הנייר שכל כך אהבתי
גם אנחנו ב''חדר-יצירה'' מתנסים בעיסת נייר ויש תוצאות ממש מרשימות. (העבודות שייכות לאביבה רווח ודליה כהן)
עם התפתחות המסחר במאות ה-16 עד ה-18, פריטי עיסת נייר מסין הועתקו באירופה. מוצרים אלה נצבעו בדרך כלל בשחור או אדום והיות ועיסת הנייר אפשרה יצירת עיטורים וצורות מורכבות שקל היה ליצור עם נייר מאשר עם עץ, המוצרים קושטו בטכניקות של הזהבה, מוטיבים המצוירים ביד וקישוטי אם הפנינה (שכבות ססגוניות של קונכיות ופנינים) אותם היה ניתן לפרוס דק מאוד ולמרוח בדבק ולכה כדי להיראות כאילו הם משובצים. קופסאות תה, קופסאות תפירה ולוחות משחק מעוטרים במוטיבים סיניים היו פריטי עיסת נייר פופולריים. עיטור זה נקרא Chinoiserie והמחיש את הקסם של המערב מתרבות המזרח והתשוקה לתה, תבלינים, משי ופורצלן. כך נוצרו גם הרהיטים המדהימים האלה בתקופה הוויקטוריאנית
לסיום...כרגיל... המלצה לעוד הרבה רעיונות יצירה בעיסת נייר, אצלי בפינטרס תחת הכותרת
כל כך התלהבתי מהטווס המדהים הזה של אניה, שיצרתי קשר איתה והיא נתנה את ברכת הדרך להעלות את ההדרכה בעברית. לאניה יש גם בלוג של הדרכות אמנם בפולנית אבל חייבים לראות את העבודות שלה, הכל מצולם וברור.
אז הנה ה''טווס המסתורי'' כמו שאניה מכנה אותו, ואותי הוא פשוט מדהים כל פעם מחדש, אני פשוט מאוהבת בו.
הזנב המהודר
הראש והצוואר
רוב החומרים ממנו עשוי הטווס, נמצאים בכל בית, רק לקחת לעצמנו את הזמן וליצור !
החומרים הנדרשים : עיתונים, דבק נייר,דבק חם, צבע יסוד או ג'סו או תחליף (שליש דבק נגרים-אלמרס, שני שליש צבע אקרילי),צבעי פנינה אקרילים מטאלים ,מקלות לרגלים, נוצות (לא לתלוש מטווס), ביצת קלקר גדולה, בסיס להעמדת הטווס, קרטון עבה לרגלים ולמקור.
לקמט ולדחוס המון עיתונים לצורת הראש, הצוואר והגוף
לקפל קרטון למשולש מאורך ולהדביק עם נייר דבק ליצירת המקור, לדחוס אותו לתוך הראש ולהדביק עם דבק חם.
לעטוף הכל עם נייר דבק (אני הייתי מכניסה פנימה גם חוט ברזל , ליציבות מלאה)
לחזור על העיטוף בנייר הדבק שוב ושוב, כי הוא זה שנותן לטווס את החוזק והיציבות
לעשות שני חורים לרגלים בתחתית הגוף ולא לשכוח להדביק אותם פנימה עם דבק חם
לחתוך ולהדביק את כפות הרגלים ולהמשיך לעטוף עם נייר עיתון ונייר דבק
בשביל זנב הטווס, יש לגלגל את העיתונים לצינורות בטכניקה הזאת
לסדר לעיגולים המגולגלים, קצה להדבקה ולחיבור בזנב
בסיס עליו יעמוד הטווס, אתם יכולים לבחור עיצוב כרצונכם, כאן זה על בסיס גלגל , עליו מדביקים את ביצת הקלקר
