סיפורה של חנות הבוידעם — יצירה, קהילה וחלום שנשאר בלב
פוסט מחודש לזיכרון ולהשראה 💛
לפני כמעט עשרים שנה פתחנו את הבוידעם — חנות קהילתית בעבודת-יד של גמלאי הקיבוץ. מה שהיה פעם מבנה מאפייה ישן שהתפורר מבפנים — הפך לבית של יצירה, משפחתיות והיסטוריה חיה.
עשינו הכל בעצמנו: שיפוץ, צבע, בנייה, איסוף רהיטים, שיקום מנורות ויצירת מדפים — ובעיקר, יצירה מלאה אהבה. המטרה הייתה אחת: לתת מקום לגמלאים ליצור, למכור, להיפגש ולהרגיש חיוניים ומשמעותיים.
זה היה פרויקט לב — תקווה אמיתית, עבודה משותפת ותשומת לב לפרטים הקטנים שעושים בית.
לפני השיפוץ
המאפייה הישנה — רגע לפני שנולד חלום חדש
מתוך השיפוץ
לבסוף שופץ גם מגדל המים, והקיר החיצוני נצבע. סאלי ציירה עליו את סלים האופה המיתולוגי של הקיבוץ, שתמיד הזכיר לנו:
“תלך אל האופה ולא אל הרופא”
יום הפתיחה והגלריה
מגדה — לב של יצירה 💛
אחת מעמודי התווך של “הבוידעם”. ידיים זהובות, עיניים טובות, ולב שמאיר אנשים וחפצים כאחד.
היום היא כבר בת 95 — והאור שלה ממשיך לעבור בכל יצירה שנגעה בה.
לפני באפריל פתחנו את חנות הבוידעם שלנו, שבעצם שלא כשמה , היא פרויקט חברתי מיוחד עבור הגמלאים, חנות מתנות בעבודת-יד בה נוכל למכור את מה שיוצרים הגמלאים.
התהליך היה לא פשוט והיות וזהו פרויקט חברתי,הוא היה צריך להעשות ע''י הגמלאים.
קבלנו בניין ישן והרוס מבפנים שבעבר הרחוק שימש כמאפיית הקיבוץ(שהחלק בו נמצא התנור, עובר שיחזור יחד עם מגדל המים שצמוד אליו)
היינו צריכים להתחיל מאפס ועם אנשי מקצוע שגם הם גמלאים, עשינו הכל בהתנדבות כמובן
שיפצנו וצבענו בעצמנו, דלתות וחלונות בניחוח של פעם שנבנו במיוחד עבור החנות, רהיטים של פעם שאספנו והנברשות שהיו במצב נורא
שלושה חדשים דשדשנו עם השיפוץ הזה והגענו אל יום הפתיחה החגיגית , כמו שאתם רואים את החלק החיצוני לא שיפצנו הוא אמור להיות משופץ עם מגדל המים
כשאני יוצרת, הידע זורם אליי בלי מאמץ, כאילו הידיים זוכרות משהו שהמוח רק מנסה להבין.
לא למדתי "איך" לעשות – ובכל זאת, הן יודעות. לפעמים נדמה שכבר עשיתי זאת פעם, במקום אחר או בזמן אחר.
בין תנועה לצבע, בין רגש לחומר, נולד החיבור שלי ליצירה:
איך רעיון קטן הופך לחפץ, איך חומר פשוט הופך לסיפור.
חדר היצירה הוא המפה של כל מה שאספתי כאן בבלוג – רעיונות, טכניקות, מדריכים, השראות וחומרים.
מחפשים את המחקרים על ציוויליזציות קדומות, תנ״ך, גנטיקה ומסופוטמיה?
כל התכנים המחקריים עברו לבלוג החדש שלי:
עברייה – מסע אל השורשים היהודיים (Ivriya Journey)
כאן, ב“חדר היצירה”, נשארים עם אמנות, חומרים, הדרכות ומלאכת יד.
מה תמצאו כאן בחדר היצירה?
🎨 אמנות ויצירה
הדרכות צעד־אחר־צעד, רעיונות, צבעים, הדבקות, פסיפס, טקסטיל, עץ, זכוכית ועוד.
מסע ההתחדשות בקיבוץ איילת־השחר — לב, ידיים וצבע שמחזירים מקום לחיים
פוסט מחודש — לזיכרון ולהשראה 💛
לפני שהיה ארמון, היה לב. מתוך הצורך של הגמלאים בבית חם, בלב פתוח ובידיים עובדות —
הקמנו את מועדון גאי״ה. אחריו נולד חדר היצירה, ולבסוף חנות הבוידעם.
זהו סיפור ההתחלה והקהילה — יחד עם קישורים לפוסטים המקוריים ותמונות מהימים היפים.
אספנו רהיטים מכל קצוות הקיבוץ, שיפצנו, צבענו, החלפנו ידיות, תפרנו ריפודים, בנינו מדפים —
והכול יחד, ברוח קהילתית. כל שולחן וכיסא עברו לידה מחדש. עם השיפוץ החדש מגדה שוב התגייסה שוב לצבוע אתת הרהיטים שנשארו מהאוספים שלנו.
🌼 מגדה — ידיים שמחיות זיכרון 🌼
את כל מה שהיה לצבוע, לשייף ולשדרג — מגדה עשתה. במסירות אין־קץ, בסבלנות ובאהבה גדולה,
היא צבעה ותיקנה רהיטים והחזירה להם חיים. כל פינה במועדון נושאת את טביעת היד שלה.
מנדה, תודה — בזכותך המקום מרגיש בית. 💛
🎉 טקס פתיחת מועדון גאי״ה — חג של קהילה 🎉
אחרי חודשים של עבודה — הגענו לרגע המרגש: פתיחה עם שירה, כיבוד, סרט ורוד שנגזר וחיבוקים בלי סוף.
לא רק פתיחה של מקום, אלא פתיחה של חלון חדש לאור, ליצירה ולמפגש אנושי.
בנינו מקום — אבל באמת בנינו בית: מקום של שייכות, יצירה וידידות.
כאן נולדה העמידה היפה של קהילה שלמה, שממשיכה להאיר עד היום.
איך עובדים עם עלי זהב ומה זה גילדין/הזהבה- הדרכות ורעיונות
עלי זהב/ גילדין לעיצובDIY
עם איזה פוסט היה מתאים יותר לפתוח את הסתיו שנחת עלינו בבת אחת, אם לא עם טרנד הזהב והנחושת שמסביבנו ולא ברמזים קטנים של צבע פה ושם. משמלות, נעלים, ציפורניים, קירות, כלים ועד עלי זהב ונחושת סתוויים שתואמים בשלמות את ימות הסתיו הקסומים והשלכת, ומי שזכה לראות את הסתיו בפארקים הגדולים בארה''ב (שלי מפארק שננדואה המדהים ביופיו בסתיו) יודע כמה הוא קסום ולא בהכרח מדכא בגלל התקצרות הימים.
זהב מנצנץ ומבריק , תמיד מושך את העין ואני, ממש כמו העורבים, נמשכת אליו ואוהבת את נצנוצו מאוד ועכשיו כשהוא כל כך טרנדי, אפשר לשדרג וליישן קירות, רהיטים, כלים, בדים וחפצים בעזרתו, בלי שום ייסורי מצפון.
השיטות האהובות עלי הן אלה המותאמות ל''מטרה נעלה'', להגדיר ולהפיץ את יופיו של הטורקיז, שילוב הזהב עם הטורקיז (צבע אהוב שלי), פשוט מדהים ומלכותי ויוצר את אפקט הוואוו!
תמיד עבדנו עם זהב בצורה מוגבלת, בטעימות קטנות, על חפצים קטנים, ברמזים, טיפ טיפה שחלילה לא ירעש, שלא יהיה קיטש....אבל לא עוד !!! בעבודה עם טכניקות ההזהבה והיישון המרהיבות , כבר אין גבולות ואין מגבלות, תראו איך הן מפארות את הרהיטים, הדלתות והקירות, זוהי יצירת אומנות לשמה.
כשעובדים עם שבלונה ועלי זהב, יש להדק את השבלונה למקום הרצוי עם נייר דבק ולמרוח במרווחים את דבק עלי הזהב (ממש כמו צבע), בתפיחות מכחול כדי שלא ייזל, להסיר את השבלונה וליבש כרבע שעה או עד שהדבק נעשה דביק אבל לא נמרח על היד. עכשיו אפשר להניח את עלי הזהב על הדבק ובטפיחות מכחול והברשה ולהצמיד את העלים לדבק. בזמן ההברשה, יוסרו עלי הזהב מהמקומות בהם אין דבק.
בשביל לתת אפקטים של אור וצל או של גוונים, אפשר לשים מעט שמן פשתן על סמרטוט (טריקו כותנתי) ועליו למרוח מעט צבע שמן חום של ציירים ולשפשף מעט מהצבע, על חלק מעלי הזהב המודבקים, זה מעמעם קצת את ברק הזהב ונותן אפקטים יפים.
שיטה נוספת היא לתחום את המקומות עליהם רוצים להדביק עלי זהב , עם נייר דבק ובינם למרוח את דבק עלי הזהב שעליו אח''כ מדביקים את עלי הזהב. (אני הייתי מסירה את סרטי דבק הנייר, לפני ההדבקה של עלי הזהב, מפני שכשמורחים את הדבק, חלק ממנו נמרח על הסרטים האלה ויש סכנה שכשמסירים אותם, ירד אתם גם חלק מהעלים) אפשר למלא קירות שלמים בצורה הזאת.
שיטות היישון נעשות בטכניקות שונות של גילדינג (הזהבה) כמו עלי זהב ומשחות זהב (נחושת וכסף). הטכניקות הן פשוטות למדי והקושי באזורים גדולים הוא בתכנון ובעיצוב, לזה צריך תיכנון מראש, עין טובה, חוש אסטטי והמון אהבה לעיצוב.
1. דבק עלי זהב - (מופיע במבחר בקבוקונים וחברות שונות) זהו דבק דליל שעם הייבוש, הוא נשאר דביק, חשוב להשתמש רק בדבק שמותאם לעלי זהב, שלא יתחמצן.
2. עלי זהב (כסף ונחושת) - משווקים כ''ספרונים'' , חבילה של 25 דפים בגודל של כ 14X14 ס''מ המופרדים בניירות משי ביניהם .(יש גם פתיתים של עלי זהב אותם אני פחות אוהבת והם משמשים לעבודות קטנות)
3. מכחול עדין
4. סמרטוט רך
יש למרוח את הדבק, להמתין לייבושו המלא (הוא נשאר דביק ואפשר לעבוד עליו גם לאחר כמה ימים) , לקחת את עלי הזהב בעזרת המכחול או מברשת רחבה ודקה(היות והם כל כך דקיקים, הם נצמדים למכחול עם חשמל סטטי, או לחלופין אפשר להשתמש בכפפות כדי שהעלים לא ידבקו לעור הידיים , כך הם נקרעים ומתלכלכים) להניח על הדבק, לטפוח בעדינות עם המכחול ולהבריש או לשפשף בעדינות עם סמרטוט רך להצמדה מלאה. לסיום להבריש עם המכחול את עודפי עלי הזהב כדי להסירם.
כאן יש סרטון נחמד שמראה איך אפשר לקשט כלים שונים בעלי זהב .
בבלוג ''The Empty Nest'' יש הדרכה לשיפוץ מדף מטבח בסגנון עתיק, בעיקרון זה סוג של טכניקת הדיסטרסינג (לא הייתם צובעים בטורקיז ? :) ) אבל במקום למרוח נר , צובעים על השכבה השנייה צבע לכל הכיוונים, מנגבים ומשפשפים עם סמרטוט מעט לח בשביל להסיר בחלק מהמקומות את הצבע שאך צבעתם, לקבלת את האפקט שבתמונה.
הדרכה נוספת להזהבה בטכניקת הניגוב של מראה יפיפייה בבלוג the decorated house . שלב ראשון צובעים בזהב וכשזה מתייבש צובעים בצבע האהוב עליכם וכל פעם מסירים צבע עם סמרטוט לח עד שנחשף הזהב שמתחת או לחלופין, אפשר לצבוע ישר את צבע השכבה השנייה (ללא השכבה הראשונה של הזהב)וכשהוא מתייבש יש למרוח את כל החלקים הבולטים במשחת זהב.
משחות על בסיס שמן (ווקס) אפשר כאמור למרוח אותן עם האצבע או על סמרטוט ולהדגיש איתן מקומות בולטים ברהיט , את פינות הרהיט או סתם למרוח אותן על הצבע כדי לתת הרגשה מיושנת.
