אמנות הכתב-קליגרפיה

 

הכתב כאמנות – מסימן פשוט ליצירת מופת

“כשהאדם הקדום חרט מילים באבן או כתב סימנים על חרס – הוא לא רק תקשר. הוא יצר יצירה. הכתב עצמו היה ציור, חלק בלתי נפרד מהאמנות והזהות התרבותית.”

כשאנחנו חושבים על אמנות קדומה, עולים מיד לראש ציורי הסלע, פסלים, תבליטים.

אבל יש אמנות אחת שחיה בינינו עד היום – והיא הכתב. הכתב לא היה רק אמצעי להעביר מסר. לכל תרבות קדומה היה סגנון ייחודי שהפך אותו לאמנות בפני עצמה, חלק מהעולם החזותי שלה.

 כתב כסמל וציור

במצרים העתיקה, כל אות הייתה ציור קטן: ציפור, שמש, עין. 

 

סודות כתב החרטומים

גם במסופוטמיה, בכתב היתדות, הסימנים נולדו כסמלים ציוריים לפני שהפכו לצלילים מופשטים. בכך הכתב שימר את השפה וגם את החוויה האמנותית – הוא היה ציור שמדבר.

הפענוח המופלא של כתב יתדות

הכתב באדריכלות - הכתב לא נשאר רק על נייר או חרס. הוא הפך לחלק מהנוף הבנוי: כתובות שערים במסופוטמיה, הירוגליפים על קירות מקדשים במצרים, כתובות קדומות בירושלים. המילים נחרטו באבן, נצבעו בזהב, הוצבו בגאון – הכתב הפך לקישוט ולזיכרון. 

 מקורות הקליגרפיה היהודית 

שורשי הכתב הקדום והאשורי

1. שורשים בתנ"ך ובמקדש - הכתב העברי נחשב לאחד הכתבים הקדומים ביותר בעולם ששרדו ברצף.

הכתיבה המקורית – "כתב עברי קדום" – הופיעה כבר בתקופת המלוכה בישראל וביהודה (מאה 10–6 לפנה"ס).

לאחר חורבן בית ראשון והגלות לבבל, הוחלף בהדרגה בכתב המרובע, שמוכר לנו היום – "כתב אשורי" (הכתב המרובע) – והוא הכתב שבו נכתבת התורה עד היום.

חז"ל ראו בכתב זה מתנה אלוהית, ולפיכך כל אות ואות נחשבת כלי קודש.

בתלמוד (מסכת שבת, ק"ד) נאמר:

“אותיות ניתנו למשה מסיני” — כלומר, גם הצורה עצמה קדושה, לא רק התוכן.

 כיצד נכתבת הקליגרפיה היהודית המסורתית

2. כתיבת סת"ם – ספרי תורה, תפילין ומזוזות

זוהי הצורה הקדומה והמדויקת ביותר של הקליגרפיה היהודית.

הכותבים נקראים סופרי סת"ם (ראשי תיבות של ספר תורה, תפילין, מזוזות).

הכלים והחומרים:

עט קנה (קולמוס) – עשוי מקנה סוף או מנוצה, שנחתכת בזווית מדויקת ליצירת עובי משתנה בקווים.

דיו שחור – נרקח מחומרים טבעיים בלבד, עמיד לאורך מאות שנים.

קלף מעובד – עשוי מעור בהמה טהורה, נבדק בקפדנות.

הכללים:

כל אות חייבת להיכתב בכוונה טהורה וללא הסחת דעת.

אם אות אינה נכתבת בצורה מדויקת – הפסוק כולו פסול.

הכתב חייב לעמוד לפי מידות קבועות של גובה, רוחב ומרחק.

הסופר מברך לפני הכתיבה, ונהוג לומר שכל אות היא נשימה רוחנית, וכל קו נושא משמעות.

 שימושים מסורתיים לאורך הדורות

3. ספרי קודש ומגילות

מגילות קלף: כמו מגילת אסתר, רות או קהלת – נכתבות ביד במלאכת מחשבת.

כתובות: כבר מהמאה ה־11 נוצרו כתובות נישואין מאוירות, במיוחד באיטליה, ספרד ופרס. הקליגרפיה בהן שימשה לעיטור, תפילה וברכה גם יחד.

פיוטים וסידורים: בעולם האשכנזי והספרדי נכתבו פיוטים בקליגרפיה מעוטרת, לעיתים עם זהב ודיו צבעוני.

4. כתובות ואמנות ביתית

קליגרפיה שימשה גם לקישוטי קירות, שערים של בתי כנסת, ועיטורי מזוזות.

בקהילות מזרחיות רבות נהגו לכתוב פסוקים כמו “שיוויתי ה' לנגדי תמיד” על קירות או מסגרות עץ בקליגרפיה מהודרת.

כתובה 

 סגנונות הכתב העברי הקליגרפי

-כתב אשכנזי – מרובע וזקוף, קווים חדים, אותיות נבדלות.

-כתב ספרדי – עגול יותר, רך, בעל זרימה טבעית.

-כתב תימני – קדום יותר, עם שילוב מאפיינים מכתב עברי קדום.

-כתב רהוט (כתיבה תמה)– שמשמש לכתיבה יומיומית

-כתב מזרחי מאויר – נפוץ בקהילות בבל, תוניס, מרוקו ופרס, שבו האותיות שולבו בעיטורים גאומטריים ופרחוניים.

שלום מודרני

🖋️ מדריך בסיסי לקליגרפיה – כתיבה יפה למתחילים

🎨 חומרים דרושים

-עט קליגרפיה – אפשר עט נובע עם חוד שטוח, או טוש קליגרפיה פשוט (כמו Pilot Parallel, Tombow, Ecoline).

-נייר חלק – עדיף נייר עבה או מיוחד לקליגרפיה שלא נמרח.

-סרגל ועיפרון – לסימון שורות והנחיות.

-(אופציונלי) דיו ונוצה – למי שרוצה להתנסות בשיטה המסורתית.

סט כלים לקליגרפיה מקצועית – מדריך למתחילים

✍️ שלבי העבודה: 

שלב 1 – אחיזת הכלי

מחזיקים את עט הקליגרפיה בזווית של כ־45° לנייר.

חשוב לשמור על אותה זווית לאורך כל הכתיבה כדי לקבל קווים אחידים.

שלב 2 – תרגול קווים בסיסיים

ציירו קווים עבים וקלילים: לחץ קל = קו דק, לחץ חזק = קו עבה.

תרגלו קווים אנכיים, אופקיים, אלכסוניים, וקשתות.

זהו ה"אלף־בית" של הקליגרפיה.

שלב 3 – אותיות פשוטות: התחילו בישרות (א, ל, ו) 

כאן (בהמשך הסרטון)תוכלו למצוא סט סרטוני הדרכה למתחילים

ואז עברו לאותיות עגולות (כמו ס, ע)

שלב 4 – מילים ראשונות

כתבו שמות קצרים או מילים פשוטות.

הקפידו על ריווח אחיד בין האותיות 

ונסו לשלב גדלים שונים 

שלב 5 – יצירת קומפוזיציה

בחרו משפט קצר.

הוסיפו עיטורים עדינים – קווים, פרחים, מסגרת 

וכך המילים הופכות ליצירה אמנותית שלמה

הכתב המזרחי המעוטר

חשוב !!! תרגול יומי – גם 10 דקות ביום משפרות פלאים.

סבלנות – קליגרפיה היא אמנות של קצב איטי ומדויק.

שימוש בנייר מודפס עם שורות – עוזר לשמור על גובה אות אחיד.

נשימה ורוגע – היד נינוחה, לא מתוחה.

 הקליגרפיה היהודית כיום

5. אמנות עכשווית

היום הקליגרפיה היהודית עוברת תחייה של ממש.

אמנים רבים משלבים את האות העברית בעיצוב גרפי, בציור, בבדים ובתכשיטים.

האותיות הפכו לסמלים רוחניים, לא רק דתיים – כמו המילה “שלום”, “אהבה”, “אור” ו“חיים”.

בסטודיואים לעיצוב משתמשים בקליגרפיה ידנית לעיצוב לוגואים, הדפסים ובתי מזוזה מודרניים.

אמנים ישראלים ויהודים בעולם רואים באותיות כלי לביטוי עצמי ולאמונה אישית.

גם בכתובות מודרניות, עיצובי סידורים והזמנות לחתונות, יש חזרה לכתב יד, קולמוס ודיו. 

''הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא'' חני גרוס

המשמעות הרוחנית

לפי הקבלה, לכל אות יש תדר רוחני.

אותיות התורה הן "אבני הבריאה" — כל מילה בונה עולם, וכל צירוף משנה מציאות.

לכן קליגרפיה, אינה רק אומנות ויזואלית — היא דרך לתקשורת עם הנסתר.

הכותב נדרש לשקט, לריכוז ולכוונה.

כפי שאומרים הסופרים:

“כשאני כותב את האותיות – האותיות כותבות אותי.”

🙌

2 אמני קליגרפיה עברית מודרנית מדהימים שהקפיצו את הקליגרפיה לשלב הבא הם:

 מישל ד’אנסטסיו – מאסטר של הקליגרפיה העברית המודרנית. 

מישל ד’אנסטסיו נולד ב־1968 בצרפת וגילה את אהבתו לקליגרפיה בשנת 1989. הוא למד ב־DUCTUS, בית הספר הצרפתי הראשון לקליגרפיה, אצל אמנים מפורסמים כמו קיטי סבטייה וז’אן לארש. בהתחלה עסק בקליגרפיה מערבית – אנגלית ולטינית – וגם למד את יסודות הקליגרפיה הסינית. בשנות ה־90 החל ליצור בסגנון חופשי יותר, כשהוא משלב דיו, תנועה וצילום. בשנת 2004 גילה שמוצאו המשפחתי הוא יהודי, וביקורו בארץ ישראל פתח בפניו עולם חדש – הכתב העברי. מאז הוא נחשב לאחד מהמומחים הגדולים באירופה לקליגרפיה עברית מודרנית. הוא יוצר יצירות מרהיבות באותיות עבריות, משלב בהן צילום ואור, ומציג אותן ברחבי העולם – מיפן והודו ועד קנדה.

מישל ד’אנסטסיו – “אם אשכחך ירושלים”

 פרנק ללוּ – היופי הרוחני של האות העברית

פרנק ללוּ (Frank Lalou), יליד צרפת (1958), נחשב לאחד מאמני הקליגרפיה העברית החשובים בעולם.
הוא למד אמנות וקליגרפיה קלאסית, אך בחר להתמקד באותיות העבריות – גם מבלי לדעת עברית – מתוך משיכה לצורה, תנועה ואור.
ביצירותיו האותיות הופכות לציור רוחני – קווים זורמים, צבעי זהב ודיו שחור היוצרים תחושת מדיטציה.
ללוּ עיצב מאות כתבי יד מאוירים של מזמורים, פיוטים ופסוקים תנ"כיים, ומציג את עבודותיו בגלריות בפריז, ניו-יורק וירושלים.
באתר שלו ניתן לראות את היצירות הייחודיות שבהן האותיות עצמן נושמות וחיות.

פרנק ללוּ – אותיות כנשימה וכמדיטציה

🕌 קליגרפיה ערבית – خطّ (Khaṭṭ)

הקליגרפיה הערבית התפתחה במקביל לשפה הערבית והאסלאם, כאשר הקוראן מילא תפקיד מרכזי בהתפתחותה. היא התפתחה משני סגנונות עיקריים – כופי ונסח'י – ששימשו בסיס לסגנונות רבים אחרים, היא הפכה לאמנות נשגבת וכל מילה היא עיטור, וכל קו הוא תפילה.

יופי וצורה -הקליגרפיה הערבית נכתבת מימין לשמאל, ומורכבת מקווים גולשים וקשתות. יש סגנונות רבים, שכל אחד מהם נושא היסטוריה ואופי משלו:

• Naskh (نسخ) – כתב קריא וברור, מתאים לטקסטים דתיים.

• Thuluth (ثلث) – כתב מעוגל ואלגנטי, משמש לקישוטי מסגדים וכותרות.

• Diwani (ديواني) – כתב עשיר ומפותל, עם קווים דקים ועיטורים.

• Kufi (كوفي) – כתב עתיק, גיאומטרי ומרובע, בעל נוכחות חזקה מאוד.

1. הכינו נייר איכותי או קלף דק, וכלי כתיבה חד־ראש (Qalam قلم).

2. ערבבו דיו כהה עם טיפת שמן או מים מזוקקים.

3. שרטטו תחילה את הציר העליון של המילה, ולאחר מכן את הקשתות.

4. התחילו במילה الحمد لله (“אל־חמדו ללה”) בסגנון Thuluth.

5. שימו לב לרווחים – הם חשובים לא פחות מהאותיות עצמן.

6. לאחר הייבוש, הוסיפו נקודות וקישוטים עדינים להשלמת היצירה.

בקליגרפיה הערבית, כל תנועה נחשבת מדידה של נשמה ודיוק, והאיזון בין יופי לקריאות הוא סוד האמנות כולה.

קליגרפיה ערבית כיצירה – עיטור, גיאומטריה ואינסוף

קליגרפיה ערבית כיצירה - בעולם הערבי, הקליגרפיה הפכה לאמנות נעלה. האיסור על ציור דמויות דחף את האמנים להפוך את המילה עצמה לקישוט, למבנה גאומטרי, לעיטור אינסופי.

שימושים יומיומי: באדריכלות, קישוט וטקסט קדוש.

בעולם הערבי הקליגרפיה נחשבת ל"שפת היופי של האמונה".

משתמשים בה לעיטור מסגדים, חזיתות, דלתות, וכלי קרמיקה.

היא נוכחת גם בשטרות כסף, בהזמנות לחתונות, ובאמנות מודרנית על בגדים ועור.

האות עצמה נחשבת קדושה, ולכן מעטרים בה כל דבר שיש בו משמעות רוחנית.

"הקליגרפיה הערבית מזכירה לנו שהמילה עצמה היא מקום קדוש – היא נושאת את האלוהי בצורתה."

🕌 eL Seed – אמן קליגרפיה ערבית מודרנית | טוניס / צרפת

האמן eL Seed נולד בפריז להורים טוניסאים ומשלב גרפיטי עם קליגרפיה ערבית מסורתית.
הוא כותב על קירות בניינים שלמים מילים מהקוראן, שירים וציטוטים של שלום וסובלנות.
הקליגרפיה שלו צבעונית, מעגלית ונראית מרחוק כמו תחרה של קווים ערבים זורמים.
מטרתו – להראות שהשפה הערבית היא שפת יופי וחכמה, לא של פחד.

קליגרפיה עירונית – שפה, צבע ותנועה

עבודת יד – עץ, זהב וכתב זורם

הקליגרפיה של המזרח הרחוק 

“במזרח, הכתב הפך לנשימה. כל קו במכחול הוא הד לאנרגיה של הכותב.” 

ההתפתחה מכתב ציורים קדום, כשהיא שואבת את שורשיה מהכתב הסיני, והיא מהווה אמנות חזותית מורכבת המבוססת על כתיבה באמצעות מכחול ודיו שחור. היא התפתחה לסגנונות שונים בסין, יפן וקוריאה, תוך השפעה הדדית ושימוש בכתב הקיסרי (AI)

הקליגרפיות היפנית והסינית – 書道 (Shodō) “דרך הכתיבה” / “דרך הקלף”) הן אומנויות כתב דקורטיביות ששורשיהן משותפים, אך עם הבדלים ואף דגשים שונים. בשתיהן האמנים משתמשים במברשת (Fude 筆), דיו שחור (Sumi 墨) ונייר אורז דק., ונחשבות לאמנויות אציליות המבטאות אישיות.

מהות הסגנון - המטרה איננה רק לכתוב סימן יפה, אלא לתאם בין תנועת היד לנשימה. כל קו נולד מתוך שקט.

הקליגרפיה היפנית נחלקת לסגנונות עיקריים:

• Kaisho (楷書) – כתב מדויק וברור, שבו כל קו מופרד.

• Gyōsho (行書) – כתב חצי־זורם, בין דיוק לרכות.

• Sōsho (草書) – כתב עשב, חופשי וזורם, כמעט מופשט. 

איך כותבים?

הניחו את דף נייר האורז על שולחן שטוח.

ערבבו דיו שחור עם מעט מים עד שהמרקם אחיד.טבלו את המברשת בקצה בלבד – לא לעומק.קחו נשימה עמוקה וציירו את הסימן 永 (Eternity – נצח).התחילו בקו האנכי מלמעלה למטה, אחר כך הוסיפו את הקווים הצדדיים.שמרו על קצב אחיד ורציף – כל קו חייב "לנשום".

האות 永 נבחרה כמפתח ללימוד, משום שהיא כוללת את שמונת הקווים הבסיסיים של הקליגרפיה הסינית־יפנית.

永 – מפתח הלמידה

שימוש יומיומי: אמנות הבית והטקס

ביפן ובסין הקליגרפיה תופסת מקום מרכזי בעיצוב פנים ובחיי הרוח.

תולים גלילות קליגרפיה (Kakemono 掛け物) בטקס התה, במקדשים ובבתים כדי להזכיר שלווה, עונה או ערך רוחני כמו “Harmony” (和).

גם בחגיגות ראש השנה כותבים סימנים מבורכים לתלייה על הדלת.

גלילת קליגרפיה – דיו שחור על נייר אורז

🏯 וואנג דונגלינג – Wang Dongling אמן הקליגרפיה סינית־יפנית מודרנית | סין

וואנג דונגלינג נחשב לאחד הקליגרפים הגדולים החיים כיום בסין.
הוא יוצר קליגרפיות ענק על קירות ובדים עצומים, שבהם האותיות הסיניות כמעט נמסות לצורות מופשטות.
הוא משלב קליגרפיה מסורתית עם אמנות מופשטת מודרנית — הדיו נשפך, נוזל, ונראה כמו תנועה של רוח.
יצירותיו מוצגות במוזיאונים הגדולים בעולם, כולל ניו יורק, לונדון ובייג׳ינג.

קליגרפיה עכשווית בקנה מידה גדול

דיו זורם – תנועה ורוח

הקליגרפיה בחיי היומיום – כשהאות נוגעת בחומר

בעבר הכתב היה קדוש, שמור למגילות, קירות מקדש ולספרי תפילה.

היום הוא חזר אלינו – אל הבית, הרחוב והחיים עצמם.

הקליגרפיה המודרנית הפכה לגשר בין מסורת לעיצוב עכשווי: היא לא רק כתיבה יפה, אלא אמנות שימושית שמקשטת את היומיום.

אותיות קדומות מופיעות כיום על בדים, כלי קרמיקה, ניירות עטיפה, תכשיטים, כוסות, כריות וקירות בתים.

מעצבים משלבים קליגרפיה בעיצוב פנים, באופנה ובמוצרים אישיים, כדי להעניק נגיעה של נשמה לכל חפץ.

המילה הכתובה – בעבר כלי תקשורת – הפכה לסמל של זהות, שלווה ויופי.

בלוג הקליגרפיה של יורם קפלן – השראה וציוד

תמונות לקיר וכריות

כד קרמיקה מורי עם קליגרפיה ערבית

גלוית שנה טובה 

מפה

ואפילו הדפסה על הקירות

בעולם שמשתנה כל הזמן, הכתב נשאר עדין ונצחי.
קו אחד, נשימה אחת, ותמיד נולדת יצירה חדשה. אז לכו ליצור משהו חדש וקסום !

מים רבים לא יכבו את האהבה...