אמנות עתיקה מאוד- המילה פסיפס הגיעה לעברית מהמילה היוונית פּסֶפוֹס שמשמעותה המילולית היא אבן. פיסות הפסיפס, עשויות אבנים המשובצות יחדיו בתוך חומר כמו מלט המחבר ביניהן. בעת העתיקה שימש הפסיפס כחיפוי רצפה במבני ציבור, מבני דת, בתי מרחץ, בתי מגורים ועוד. הפסיפס המודרני יכול לכלול חומרים ודבקים שונים שלא שימשו את בעלי המקצוע בעבר ולטעמי הוא עוד אמצעי נפלא לשדרוג וחידוש רהיטים.
פסיפס גלגל המזלות בבית אלפא |
פסיפס מוסלמי בתקרת קבר חאפז באירן |
פסיפס איננו תחום ההתמחות שלי, אבל זכינו ללמוד בחדר היצירה עם Carmit Avner, מכרמיתה - גלריה לאומנות שימושית מורה נהדרת שהנחילה לנו את סודות הפסיפס במשך שנתיים פעם בשבוע והבנות התמכרו למלאכה.
שולחנות פסיפס
השיטה היא די פשוטה, לשם כך תזדקקו לאבני פסיפס או חומרים שונים כמו אבני זכוכית, אריחי קרמיקה, שברי כלים, חלוקי נחל ועוד. אפשר לשבור אותם בצורה חופשית ואפשר לחתוך עם כלי החיתוך המיועדים לכך, אבל בשביל שיצא מדויק צריך להתאמן הרבה. תצטרכו גם דבק קרמיקה (סרמיק) או דבק 305 שהוא הרבה יותר נוח לשימוש ורובה לאטום את המרווחים בין האריחים.
הסבר על הכלים תמצאו כאן
שיפוץ שולחן ע''י פסיפס בטכניקה הפוכה שבה יוצרים את הפסיפס על משטח נפרד (שצדו הימני כלפי מטה, דבוק לניילון או מדבקה) והופכים אותו על המשטח המיועד.
הכנת פסיפס על רשת
מתאים לפסיפס על קירות ולעבודות גדולות שצריך לחלק לכמה חלקים.
הסבר מפורט של צעד צעד, מצאתי אצל האמנית ענת כהן
מי שמכיר אותי כבר יודע שאני תמיד מחפשת את הלא סטנדרטי והמאוד מיוחד, כך הגעתי לסטודיו Solange Piffer Mosaicos ונסחפתי אחר היצירתיות, הצבעוניות, היופי והתעוזה לשנות, להתקדם ולהמציא את הפסיפס מחדש והכי חשוב, הכל על טהרת מחזור של כלים שבורים.
(אפשר רק לראות ולהבין ואפשר בהגדרות לשים תרגום בעברית)
איך חותכים את השפה של הצלחת בלי לשבור אותה??? הנה הדרך הנכונה לעשות זאת.
הפטנט כאן הוא לערבב מלט עם דבק כדי ליצור נפח להשוואת הגובה בין החתיכות ולהדביק אותן כך שלא ייווצרו כיסי אוויר.
לבסוף מילוי התרנגול באותו הדבק כתחליף לרובה הרגילה
אהבתי מאוד את השימוש בשברי החרסינה העדינה בסגנון וינטג' או שאבי שיק, עם הוורדים וצבעי הפסטל המרגיעים ולמרות שהסגנון כאן כבר שנים רבות, עדין לא נס לחו.
תמיד אפשר להוסיף חרוזים, ורדים, תכשיטים, צדפים, אביזרי קישוט, אבני חן ועוד להשלמת המראה
שבירת צלחת חרסינה בדרך הנכונה
פסיפס יכול לשמש גם כציפוי פסלים בעלי נפח
על כלים ואביזרים
צורות שטוחות
גם על נעלים, תיקים וכובעים
כדי לייצב את החומרים הנ''ל אפשר להשתמש בתחבושות גבס לפני הדבקת הפסיפס.
באתר האוסטרלי The mosaic store
מצאתי הדרכה נחמדה לפסיפס על נעל וכל מה שצריך לעשות זה לחתוך את תחבושות הגבס לחתיכות מתאימות, לטבול אותן במים חמים ולהספיגן היטב, לפרוס אותן על הנעלים תוך כדי החלקה שייצמדו היטב ויהוו בסיס מוצק להדבקה. אחרי יבוש טוב, אפשר להתחיל להדביק את הפסיפס
אם תרצו להדביק על מגפי גומי, יש למלא אותם תחילה בבטון וכדי שיוכלו לשמש כעציצים, יש לדחוס כלי מרוח בשמן או וזלין אל תוך הבטון בעודו רטוב.
מיקרו פסיפס הוא צורה מורכבת ומיוחדת של פסיפס הייחודית לאיטליה. הם נוצרו לראשונה בתקופת הרנסנס והגיעו לשיא הפופולריות שלהם באמצע המאה ה -19.
בעיקר כתכשיטים, קופסאות קטנות ומיניאטורות למיניהם .
הצורה המסורתית לעשות זאת
אבל אפשר לדלג על העבודה הקשה ולשבץ חרוזים קטנטנים
אנג'לה איבס היא אמנית בריטית המתמחה בפסיפסים עכשוויים. הרקע שלה כמעצבת טקסטיל מעיד שיש לה זיקה חזקה לצבעים ומרקמים. את תכשיטי הפסיפס היא חותכת ביד ובסגנון הייחודי לה מרכיבה פסיפסים ומשלבת אותם עם חומרים אחרים בצורה שונה ומרעננת.
בהשראת יופייה של האמנות המודרנית, קרול שוקייר אוייג'אן, ילידת 1966 בביירות, לבנון, שיקפה נאמנה באמנותה את מורשתה הלבנונית-יוונית. המסע שלה לעולם האימפרסיוניזם התחיל כשרטוטים גאוניים בגיל רך מאוד ועוצב עוד יותר באמצעות השכלה אקדמית
קרול מציירת ומפסלת אך אהבתי במיוחד את עבודות הפסיפס המשגעות שלה המפליגות לעולמות של נסיכות וחלומות והמון פרטים קטנים ומדויקים.
עוד רעיונות נפלאים ויצירתיים לפסיפס, תוכלו למצוא אצלי בפינטרס תחת הכותרת Mosaic
פסיפס אנושי של שיר ישראלי