אמנות הכנת הַלֶּבֶד עדיין נהוגה בקרב שבטים נוודים (מונגולים וטורקיים) במרכז אסיה, והם מייצרים שטיחים, אוהלים, בגדים, נעלי בית שחלקם מסורתיים כמו אוהלי יורט, וחלקם פונים לשוק התיירותי. במערב הַלֶּבֶד משמש לאומנות ולעיצוב ונחשב לטקסטיל אקולוגי. הַלֶּבֶד משמש גם את תעשיית הרכב, יצור כלי נגינה, בניית בתים וגם את תעשיית האופנה ביצור כובעים, נעליים, בדי איטום ועבודות אפליקציה. מכיוון שהַלֶּבֶד אינו ארוג, ניתן לגזור אותו ללא חשש שייפרם.
לא פעם העליתי בפוסטים שלי את אוצרות הלבוד מהרשת, בהקשרים שונים, כי תמיד הפליא אותי השימוש בלֶּבֶד כחומר אמנותי, עיצובי ובעיקר מאוד אטרקטיבי ליצירת דברים שמשמשים אותנו ביום יום שלנו. (לא אוהבת את השימוש בלֶּבֶד למוצרי תינוקות כמו אפליקציות וצעצועים כי הוא משאיר סיבים בפה התינוקות ומסוכן מאוד).
טכניקת הלבוד הרטוב, כבשה את ליבי ואני מתחברת אליה יותר מאשר לבוד יבש ודקירות של מחטים, לכן החלטתי להקדיש את הפוסט, ללבוד רטוב ולעיצוב בלֶּבֶד.
אז זוהי הטכניקה הבסיסית ללבוד רטוב מאת Living Felt ואם תכנסו לאתר שלהם, תמצאו שם את כל ההדרכות הנחוצות לעבודות לבוד.
לראשונה הופיעה הטכניקה הנ''ל אצלי בפוסט, טקסטיל הלב של הבית עם ההדרכה של rosie pink . עם תכנסו לקישור, תוכלו לראות גם הדרכת צעד צעד מהיוטיוב של Living Felt . 
אנחנו ניסינו לפי ההסבר זה. ואני תרגמתי אותו לעברית כאן
הנה סרטון מהיר ונחמד למי שכבר מתמצא בתהליך
פוסט שני היה בנושא אבנים-להכניס את הטבע לבית בו תמצאו הסבר וגם סרטונים על איך יוצרים את אבני הלבוד המשגעות והמדהימות האלה וכמובן תוכלו גם ליצור שטיח נפלא המעניק מסז' לכפות הרגלים. 
מאז התמכרתי ליופי שבלבוד והפינטרס שלי התמלא בתמונות והדרכות בנושא, נראה לי שנעשיתי מומחית רק מצפיה בנושא😉
אז התאהבתי בשטיחי שירדאק שמקורם מקירגיזסטן, מלאכת לבוד שטיחי השירדאק נעשית מצמר כבשים וצמר יאק בעבודת יד ובחצרות הבתים ממש כמו לפני אלפי שנים.
.jpg)
שטיח יפיפה נוסף שאהבתי, מקורו בהדרכה בשפה הרוסית, של נטשה גורינה, אבל שימו את התרגום של גוגל ומה שלא מתורגם בגוגלית הגיונית, אפשר להשלים עם ההיגיון האנושי הבריא שלנו.(לדעתי...תרגום הגוגל השתפר מאוד בשנים האחרונות)
ריפוד לרהיטים-סטודיו Sakata Rutsuko
Nuno felting (לבוד נונו)-זוהי טכניקת לבוד רטוב שפותחה על ידי אמנית הסיבים פולי סטירלינג האוסטרלית, שבה צמר וסיבים מוטבעים או משתרגים עם ודרך בד אריגה פתוח כמו שיפון, משי או גזה. הלבוד מתבצע על ידי מריחת מים, חום וחיכוך על הצמר. לבוד נונו היא טכניקת אמנות סיבים מהנה כל כך המאפשרת להפוך צמר כבשים וסיבי אלפקה ליצירת מופת ייחודית לחלוטין כי בעוד ששיטות לבוד רגילות גורמות ללבד להיות כבד מאוד, טכניקת Nuno מסירה ממנו משקל עודף ומתאימה במיוחד לליפוף סיבים ולצעיפים דקים ואווריריים.
צעיפים מפוסלים ומדהימים שנעשים בטכניקת הנונו
יצירת צורה לא תמיד כרוכה בתפירה או בטכניקות חיבור אחרות. זו יכולה להיות גם שיטת 'אוריגמי' של קיפול והשחלת לשוניות דרך חורים כדי ליצור מיכל.
גודל הקופסה נקבע על ידי הדפנות והלשוניות שמחזיקות את הקצוות יחד.
שלב 1: הדפסת תבנית מכאן
שלב 2:
מניחים את הגזרה וחותכים לאורך הקצוות עם סכין חיתוך או סכין יפנית. חותכים את הקווים המעוגלים של הלשוניות משני קצוות העיגול, היזהרו לא לחתוך יתר על המידה.
מסיימים את חיתוך הקצוות והחורים המרובעים של הלשוניות.
שלב 3:
מקפלים את 2 הצדדים פנימה בקווים חופפים ומעבירים את הלשונית האמצעית כלפי מעלה דרך 2 החריצים המעוגלים, משכו אותם דרך החריצים עד שהתחתית מתהדקת.
קופסאות וסלי אחסון אלה יכולים להיות עשויים מכל חומר יציב, כל עוד הם לא מתפרקים ושומרים צורה יציבה. אם רוצים קופסה ארוכה יותר, הוסיפו אורך. אם רוצים שהרוחב יהיה רחב יותר, יש צורך להתאים את התבנית ע''י הזזת הדפנות הצדדיות החוצה והארכת הלשוניות. אפשר לשחק גם עם ההגדלה או ההקטנה של התבנית לפי רצונכם.
