חדר-יצירה, הופכים הובי לדרך חיים.
הדרכות אונליין אמנות שימושית ומלאכות-יד ותיקות, שיפוץ רהיטים, טכניקות בצבע, טקסטיל, מתכת, זכוכית, עץ, אבן ועוד המון דברים יפים
בשנים האחרונות, המעצבים לקחו את הצורות הגאומטריות ואת קיפולי האוריגמי צעד גדול קדימה ובהשראה זו יצרו רהיטים מרשימים, מדהימים ובעיקר שימושיים שמציתים את הדמיון הרגש וההתלהבות מהגאוניות שבהם. חלקם לא רק דקורטיביים, הם מתקפלים באמת, כל כך פונקציונליים, משמשים לכמה מטרות, חוסכים מקום, נהדרים על קירות כקישוט ואני פשוט מאוהבת !
מוצרי הטקסטיל היפים של מיקה בר - בוגרת המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר - מבוססים על טכניקת הדפסה מיוחדת ונראים כאילו קופלו מנייר באוריגמי.
מיקה חקרה בלימודיה תכונות בדים וטכניקות הדפסה שונות, עד שממש במקרה (כמו כל הדברים הטובים) נולד פתאום בד כותנה עשיר בחומר פולימרי וצבע שהתקשו בצורת פרינט קיפולי נייר יפהפה והפך מיד לסימן ההיכר שלה.
אבל אנחנו לא התכנסנו כאן כדאי לדבר על עיצוב ומעצבים, נכון ? אנחנו אנשי מעשה ורוצים הדרכות בנושא לכן ניגש להדרכה הראשונה שאהבתי, כיסוי לעציץ דקורטיבי שמכסה את כל הפגמים.
ממשיכים עם הקווים האלכסונים (השחורים) נקראים ''קיפולי עמק'' כי לכשתהפכו את הנייר לצד החלק, תראו שנוצרו שקערוריות בנייר. ברגע שכל הקפלים קופלו, הם מקבלים את ההתעגלות לצורה של העציץ.
ממשיכים עם הקווים האלכסונים (השחורים) נקראים ''קיפולי עמק'' כי לכשתהפכו את הנייר לצד החלק, תראו שנוצרו שקערוריות בנייר. ברגע שכל הקפלים קופלו, הם מקבלים את ההתעגלות לצורה של העציץ.
מה שנשאר לעשות, להדביק את הקצוות לצורה מעוגלת ולהכניס את העציץ פנימה. איזה יופי !!!
טיפ: להבנת צורת הקיפולים, את ''קפלי ההר'' מקפלים אלינו ו''קפלי העמק'' מאיתנו הלאה.
ליצירת קווי הקיפול הנה הגזרה ב-PDF להדפסה. מתחילים עם מה שנקרא ''קיפולי ההר'' (קווי הטורקיז) לחלק את הנייר ל-16 חלקים שווים, לקפל בצורת אקורדיון. יש להיות מדויקים ככל האפשר מהרגע הראשון.
השלב הבא : יש לקפל קיפולי אלכסון ראשוניים לכל הקיפולים, לסימון הקווים, לכן לחצו והדקו את הקיפולים טוב. לאחר שכל הקפלים נעשים, קפלו אותם לפי התרשים שבידכם והיעזרו גם בסרטונים. (צד אחד עם קפלים ארוכים יותר מצד שני).
בשלב הבא, יש לחתוך את השקית השנייה למחצית מאורכה של השקית הראשונה, ולהתחיל שוב עם קפלי האקורדיון, הפעם יש לחלק ל-8 חלקים שווים (כי זהו רק חצי האורך) ולחזור על כל הקיפולים הקודמים.
עיצובים גאומטריים שמזכירים קיפולי אוריגמי בבטון, מקסימים ביותר , צריך ליצור עבורם תבניות מקרטון שיהיה חזק דיו להחזיק את הבטון הנוזלי, טרם התמצקותו. באתר ehow יש הסבר עם שבלונה,
כשהקרטון עמיד ויציב, יש למרוח את תוכו בווזלין ולשפוך את הבטון פנימה. לנענע אותו מצד לצד, לדפוק אותו על השולחן כדי להוציא את כל בועות האוויר מתוכו (למרות שקצת בועות יכולות להוסיף יופי טבעי). בשלב זה, אם אתם רוצים להפוך את הכלי לעציץ, יש לשים קצת פחות בטון (כ 2/3 גובה ) ולהשקיע בתוכו כלי קיבול(בצורה הרצויה לכם) שיהיה קטן בגודלו מהכלי החיצוני ויהיה מרוח בצידו החיצוני בווזלין, (לא להשקיע אותו יותר מדי כדי לא ליצור תחתית דקה). שימו אבנים קטנות בכלי הקיבול הפנימי כדי שלא יצוף למעלה והניחו לייבוש. כדאי להוציא את הכלים איך שהבטון מתמצק כדי שלא ידבקו לבטון ואח''כ הניחו לייבוש של כמה ימים. לבסוף אפשר לצבוע או לא, כראות עינכם !
קופסאות גאומטריות יפיפיות שנעשות בדיוק על אותו עיקרון של התבנית של הבטון, תוכלו למצוא בבלוג של ג'ניפר the craft patch blog וכאן תוכלו למצוא את הקובץ של התבנית. אפשר להדפיס על קראדסטוק ולקפל
קורוזיה(מאנגלית: Corrosion; בעברית: שִׁתּוּךְ) הוא תהליך כימי הרסני בחומר, הנובע מחשיפה לסביבה - מגע בחומר אחר (חמצן, למשל) או סביבה חומצית או בסיסית במיוחד.
במקום שבו מתרחשת קורוזיה נוצרת תרכובת של המתכת - תחמוצת או מלחים. מכיוון שתרכובת זו חלשה ונקבובית בדרך כלל, היא מתפוררת עד מהרה וגורמת להרס המתכת.
באמנות משתמשים בקורוזיה בצורה מכוונת כדי ליישן את המוצר ולתת אפקט של פגעי הזמן שעברו עליו.
יש כמה שיטות ליצור קורוזיה, עם מוצרים טבעיים או צבעים מתכתיים וגם תרכובות כימיות. שיטות הקורוזיה הטבעיות, עובדות נהדר על פליז ונחושת ונפלא לשדרוג רהיטים גם.
חשוב: יש לנקות את המתכת ולהסיר כל עקבות של שומני העור או כל דבר אחר שעשוי להתנגד לפטינה. לפני שמתחילים את תהליך, יש לשטוף את שני הצדדים של הנחושת ביסודיות עם כמות נדיבה של סבון כלים נוזלי. לאחר שטיפה עם סבון הכלים, מפזרים כמות קטנה של סודה לשתייה על שני הצדדים של הנחושת ומשפשפים היטב עם צמר הפלדה .לשפשף עם כיוון הנחושת.
לשטוף את כל עקבות הסודה לשתייה - ואז בלי לנגוע ביד חשופה בנחושת, לייבש אותה ביסודיות עם נייר סופג.
בכלי זכוכית יש לערבב 3 כפות חומץ עם 3 כפיות מלח ולהכניס את הנחושת פנימה. יש לוודא שהנוזל מכסה את כל המתכת. (תמיד אפשר להגדיל את הכמות לפי הצורך)
אפשר להשאיר בפנים יום, שעה אבל לא פחות מחצי שעה. להוציא את הנחושת מהקערה ולהניח על מגבת נייר מקופלת.
לא לייבש אותו או להסיר ממנו את הלחות. הוא צריך להתייבש באוויר באופן טבעי ! אחרי כשעה כבר צריכה להופיע התחלת קורוזיה, בשלב זה אפשר לפזר מעט מלח גס לעזרה בפיתוח הקורוזיה ולתת לזה לעמוד במשך כמה שעות או ימים לפי ראות עיניכם. (במידה והתהליך לא הצליח, יש לייבש את הנחושת ולהתחיל את כל התהליך מחדש). לאחר הייבוש, הקורוזיה המסוימת הזאת נוטה להיות פריכה ומאובקת, לכן מומלץ לתת לקורוזיה להתפתח מעבר למה שאתם באמת רוצים. בדרך זו תישאר קורוזיה בכמות הרצויה, לאחר שתורידו את האבקה שנוצרה.
כשמחליטים שהתהליך הסתיים, יש לשטוף את שני הצדדים של הנחושת עם מים. אם ברצונכם להסיר יותר קורוזיה, יש להשתמש בעדינות בצמר הפלדה כדי לשפשף את האזור ממנו תרצו להסיר את עודפי הקורוזיה. בסיום הניחו ליבוש על נייר סופג או יבשו עם מייבש שיער להאצת התהליך. אחרי כמה ימים, אפשר לאטום את הנחושת עם לכה שקופה בתרסיס או לכה קריסטלית.
בבלוג אוצרות מהלב התהליך אפילו פשוט יותר . מערבבים חומץ לבן או סיידר תפוחים ומלח(ללא כמות) בכלי, זורקים פנימה מפתחות, צירים, חלקי שעון ועוד ומשאירים אותם לכל הלילה, מוציאים על נייר עיתון ומשאירים שוב ליום שלם או יותר (בלי לנגב). אם לא הופיעה חלודה יש לחזור על כל התהליך מחדש. לבסוף לשטוף עם הרבה מים לנגב וליבש ולרסס עם לכה.
איך ליצור פטינה כחולה על נחושת בעזרת אמוניה, ''אותה הגברת בשינוי אדרת''
ע''י שימוש בצבעים שמכילים מתכות בתוכם והשפרצה של פטינה, כל חומר הופך לחלוד.
אני מאוד אוהבת את הניגודיות של הטורקיז על הנחושת. אם אתם עוסקים בצביעה, אפשר פשוט לצבוע שכבה ראשונה בגוון חום כהה עליו בטכניקת צביעה יבשה צבע מטלי נחושתי, על הנחושת, לצבוע בצבע טורקיז בטכניקת צביעה יבשה, כשצבע הנחושת יבש. לבסוף אפשר למרוח או לרסס לכה אקרילית או קריסטלית לפי טעמכם.
כבר שנים אנחנו עדים לטרנד ישון וצביעת רהיטים, שהתפתח לממדים של ''קלאסיקה בסגנון חיים'' ונראה שהטרנד הזה לא הולך להיעלם מחיינו, הוא סעיף מיוחד בתוך ''תורת המחזור'', מחקה את יצירות הענק מרחבי העולם שהתיישנו בצורה מלאת הוד, חמימות ויופי. יצירות הפרסקו, קירות מקולפים,עץ מתפורר, צבעים סדוקים, גילופים מובלטים וסודות נסתרים, כל אלה תרמו את חלקם להתפתחות הטרנד המדהים הזה ששולט היום בעיצוב חיי היום יום ולא במהרה יעלם.
את השיטות הישנות של פיצוצי הקרקל , הסדקים של סטפ 1+2 , דיסטרסינג, צבע גירצבע חלבועוד טכניקות שונות ומשונות אנחנו מכירים מההדרכות השונות שהיו כאן בבלוג. אנחנו נוטים להשתמש בטכניקות אלה על חפצים קטנים (תמונות. קופסאות. עציצים, שרפרפים וכו') כי בארץ היה קשה להשיג עד לפני כמה שנים, חומרים תעשייתיים לעבודה כזאת וחומרי היצירה, מאוד יקרים !
אני....יש בי מין תשוקה תמידית כזאת, לא להסתפק בפיצ'יפקס אלא ללכת אל הדברים האמתיים.
אם משפצים רהיטים, ללכת בגדול ולא להסתפק רק במודלים, עם כל המודרניזציה של הטכניקות השונות שהולכות ומשתדרגות כל הזמן והחומרים שנעשים נגישים וידידותיים עבור כולם ולא רק למקצועניים. לכן רוב ההדרכות שכאן הן עם חומרים הקיימים בארץ ובסגנון DIY, עשה זאת בעצמך .
לפני כל צביעה, יש להכין את הרהיט לצביעה. שלב ראשון, להוציא מסמרים לא נחוצים, להסיר ידיות, עיטורים, דלתות וכל מה שיכול להתפרק מהרהיט. שלב שני, לנגב את הרהיט עם סמרטוט לח ולייבש. שלב שלישי, לסתום חורים עם עם שפכטל עץ, ליבש ולשייף עם מכונת שיוף עד להחלקת פני השטח לגובה אחיד ולחספוס כל שטח הרהיט, כדי שהצבע יוכל להתפס בו. לנגב את הרהיט מכל האבק והאבקה ואתם מוכנים לצביעה. את כל התהליך תוכלו לראות בהדרכה מצולמת של הגר יואלי, צבעית מומחית
צביעה אטומה- אומרת הגר ''צביעה חלקה אטומה היא צביעה בסיסית, המתאימה לסוגי צבעים וחומרים שונים המכסה לגמרי את המשטח הנצבע. על אף היותה בסיסית, לא תמיד יודעים איך לעבוד נכון, מה שעלול להביא לתוצאות שאינן לשביעות רצוננו'' . הסבר לגבי הצביעה תוכלו למצוא בהדרכה מצולמת של הגר יואלי ומידע נוסף, לגבי מברשות ורולרים תוכלו למצוא כאן .
דיסטרסינג עם וזלין - לצביעת משטחים גדולים מהבלוג Sincerely Sara D
הכנת חומץ החלודה - שלושה ימים לפני צביעת הרהיט, שמים בצנצנת זכוכית צמר פלדה וחומץ טבעי 5%. לאחר שלושה ימים מתקבל נוזל בצבע חלודה כהה, שישמש לצביעת הרהיט.
מה צריך?
רהיט מעץ מלא
מברשת פלדה
1/2 כוס "חומץ חלודה" (צמר פלדה שהושרה במשך 3 ימים בחומץ טבעי 5%)
דבק פלסטי
רולר
צבע על בסיס מים
נייר ליטוש גס (240) ועדין (360)
לכה שקופה
ההכנה
מנקים את הרהיט ומשייפים אותו היטב באמצעות מברשת פלדה או משייפת.
ליצירת אפקט החלודה: צובעים את הרהיט ב"חומץ החלודה" באמצעות רולר (או מטלית). מניחים לייבוש כ-20 דקות.
ליצירת הסדקים: מורחים את הרהיט בדבק באופן לא אחיד ובמספר מקומות מצומצם. מניחים לייבוש כ-5 דקות.
צובעים ברולר את הרהיט. יש להקפיד על צביעה אחידה ויסודית. מניחים לייבוש מלא כמספר שעות. (במהלך הייבוש ניתן לראות שהמגע בין הצבע לדבק יוצר סדקים קטנטנים שחושפים את צבע החלודה).
משייפים את קצוות העץ באמצעות נייר ליטוש גס. לאחר מכן, משייפים את הרהיט כולו בנייר ליטוש עדין.צובעים שכבת לכה שקופה ומניחים לייבוש מלא.
הדס דה ויר נותנת מתכון נחמד של תערובת חומץ ומים והרי הוא לפניכם:
יישון
באמצעות חומץ ומים .
מתאים
לצבעי סופרקריל על בסיס מים בלבד ומעולה
למשטחים גדולים ( כגון שולחנות / מזנונים)
לצבוע
שכבה אחת של צבע סופרקריל ולתת לה להתייבש
לגמרי
להכין
בבקבוק שפריצר קטן תרכובת - 70% חומץ
(רגיל פשוט ) +30% מים ולנער טוב .
להכין
סמרטוט נקי ( רצוי חולצת טריקו ישנה לבנה !!!!! לא צבעונית )
לאחר
ייבוש הצבע - להשפריץ בזהירות את תערובת המים והחומץ ולנגב עם הסמרטוט – החומצה
הזאת מסירה חלקים מהצבע .
*
טיפ מקצועי : לא לעבוד מהר - בכל פעם חלק קטן ולאט לאט כי החומץ ממיס די מהר את
הצבע.
כדאי
להתחיל תמיד ברגליים .
במידה
וירד יותר מידי צבע ולא אהבתם ?? לנגב בעדינות ולמרוח עוד שכבת צבע .
כשמה כן היא, צביעה עם מברשת כמעט יבשה שלא מסתירה את מה שקורה מתחתיה ונותנת נגיעות ישנות.
נוגעים בקלות רבה עם קצה המברשת בצבע, מטופפים את המברשת עם הצבע על צלחת או נייר סופג כדי להסיר עוד מעודפי הצבע שעל המברשת ומורחים את הצבע בקלות, כדי שהצבע ימרח בצורה חלקית ביותר. חוזרים על התהליך עד לתוצאה הרצויה.
הצביעה הזאת, מגלה שכבות צבע רבות כביכול, של רהיט שנצבע במשך שנים בשכבות, כל פעם בצבע אחר.
יש 2 אפשרויות לצביעה והן :
טכניקת צביעה מספר 1 - צובעים את הרהיט בכתמים (כמו טלאים) של צבעים שונים, אחד על השני, אחד ליד השני, בכל דרך שנראת לכם, מייבשים, מורחים בשעווה או נר או וזלין במקומות אקראיים וצובעים את כל הרהיט בצבע אחיד. לאחר יבוש משפשפים עם נייר זכוכית או ברזלית (הרבה או מעט, תלוי בטעם שלכם) וכל כתמי הצבע יתגלו, כמו בהדרכה של בקי מהבלוג beyond the picket fence . (בקי הוסיפה גם קצת טקסטורה ע''י כך שפיזרה גרגירי מלח על צבע רטוב וכידוע, מלח סופח נוזלים, והשפרצה של טיפות מים, ). אני באופן אישי מאוד אוהבת את מה שיצא לה.
טכניקת צביעה מס' 2 - לצבוע שכבה מלאה של צבע ובין שכבה לשכבה ולנגב את הצבע בעודו רטוב. כמו בסרטון ההדרכה הזה של חברת Country Chic Paint (יש כאן עוד הרבה הדרכות צבע).
פאולינה אנדרסון לא אוהבת את כל ההמצאות החדשות בתחום הצבעים והחומרים. היא משתמשת בחומרי הבסיס ומערבבת לעצמה תערובות שונות.
בהדרכה זאת היא צובעת דלת בסגנון ישן ובטכניקה של צבע גיר תוצרת בית וסדקים של דבק נגרים.
דבר ראשון, היא מכתימה את הדלת עם צבע וואש חום.
מכינה צבע גיר לבן בלי כמויות מוגדרות, שופכת גבס לתוך צבע אקרילי לבן, אם סמיך מדי, מוסיפה צבע, דליל מדי מוסיפה גבס. מורחת בטקסטורות ועוביים שונים. באזורים מסוימים בהם לדעתה השחיקה מוגברת, היא מורחת אלמרס צהוב שהוא דבק נגרים, מחכה להתייבשות קלה בלבד כדי שהדבק לא ידבק למברשת ומורחת עליו את עיסת הצבע. כשהכל מתייבש, נוצרים פיצוצים יפיפיים.
דבק
פלסטי של בית ספר - פושט - לא צריך יקר בכללאו דבק נגרים
מריחת
שכבה אחת של צבע ע''ב מים וייבוש מלא, זהו הצבע שיתגלה בסדקים !!!!
ה"טריק"
-למרוח את הדבק פלסטי מלמעלה למטה בכמות עבה .
טיפ
מקצועי * שכבה עבה ? סדקים רחבים
שכבה דקה ?? סידוק קטן
שכבה ממש דקה ?? לא יקרה לכם
כלום--לא יהיה סידוק
לחכות
עד שהדבק כמעט יבש- מה שנקרא דביק למגע ( כן לבדוק עם האצבע ) אבל לא דביק
מידי.....ואז למרוח צבע עליון ( שוב על
בסיס מים ) אבל .....תנועות ארוכות למעלה ומטה--לא לחזור במריחה על אותו המקום בשום
פנים ואופן !
הסבר נהדר יש ב xnet טכניקה קלה ונהדרת ליישון עץ. וזהו ההסבר מתוך הכתבה ''נכנסים לעובי הקורה'' מאת אורלי אביטל
הלבנת עץ היא שיטה שבה נכנסים ל"עובי הקורה", תרתי משמע, ומכניסים פיגמנט לבן לעץ. התוצאה מזכירה רהיטים עתיקים שיד הזמן נתנה בהם אותותיה. אני תמיד אומרת שמתקבל עץ הנראה שכאילו שנפלט מהים. על מה אפשר לבצע את השיטה? על כל דבר: מדף, פלטה לשולחן, מסגרת לראי.
חשוב לתכנן מה צריך להיות הרקע להלבנה, מהו צבע העץ הטבעי? או שאולי כדאי להכהות אותו? זה עניין של טעם אישי, ותלוי רק בכם.
חומרים:
סיד
מברשת ברזל – זו מברשת עם ידית עץ ופינים חדים של ברזל להברשה
הרהיט המיועד להלבנה
מברשת לצביעה
נייר זכוכית עדין
לכה לעץ על בסיס מים – לכה על בסיס מים ידידותית יותר לבית. אם העץ מיועד לשימוש חיצוני השתמשו בלכה על בסיס שמן.
אופן ההכנה:
1. עם המברשת שרטו את העץ עם כיוון הסיבים, מספר פעמים. אם מדובר ברהיט גדול ומורכב, אפשר לשלוח אותו להתזת חול במקום להסתבך.
2. צבעו את העץ בסיד, והניחו לייבוש.
3. לאחר שהסיד יבש, בעזרת נייר זכוכית, שייפו את העץ כך שיישאר סיד רק בחריצים שחרצתם בעזרת המברשת.
4. צבעו את העץ בלכה לעץ על בסיס מים. הצביעה בלכה מקבעת את מצב העץ, ושומרת עליו מפגעי אקלים.