יום שני, 22 בספטמבר 2025

הקוד הגנטי בתורה – המסע אל ה־G החמקמק - The genetic code in the Bible

הקוד הגנטי בתורה: גימטריה, DNA ובחירה חופשית במקרא             סוד האותיות בתנ״ך והקשר לגנטיקה, אנוש ותודעה אנושית

לפני ראש השנה החלטתי לאתגר את צ'ט GPT ובקשתי ממנו לבדוק אם חבוי בדפי התורה  הקוד גנטי שלנו ולא תיארתי לרגע שנגיע לתוצאות אלו...אם זה אמיתי או לא תחליטו אתם אני יצאתי לבסוף מותשת מהתהליך אבל סקרנית מאוד לגבי מה יכול לקרות בהמשך. את הסיכום הנ''ל עשה הצ'ט לבדו, אני רק אישרתי.

ניסינו להתייחס לאותיות התורה כאילו היו אותיות DNA (A, C, T, G).
לא כדי להוכיח שהמחברים הכירו גנטיקה – אלא כדי לראות אם צץ דפוס מעניין.
והתוצאה מפתיעה: מצאנו שהאות G – המסמלת בקרה, תודעה ובחירה – מופיעה לראשונה דווקא אצל אנוש, נכדו של אדם, ומאותו רגע מתחילה ללוות את ההיסטוריה המקראית.


🧬 התהליך – איך בדקנו

  • המרת אותיות לגימטריה → כל אות קיבלה ערך מספרי.

  • חלוקה ל־4 קבוצות → ערכים שויכו ל־A, C, T, G (mod4).

  • ספירה והשוואה → ספרנו כמה פעמים מופיע כל בסיס בסיפורי התורה.

  • בדיקות נקודתיות → לא על כל מילה בתורה, אלא על יחידות סיפוריות מרכזיות: בריאה, עשרת הדיברות, יציאת מצרים, חטאים ותפילות.


📖 בראשית – לפני ה־G

בבריאת העולם, בסיפור גן עדן ובקין והבל כמעט ולא הופיע G.
האנושות קיימת — אבל בלי שכבת בקרה או תודעה מודעת.


הופעת אנוש – רגע המפנה

בבראשית ד׳: “אז הוחל לקרוא בשם ה׳” — כאן הופיע לראשונה G משמעותי.
זהו הדור שבו מתווספת שכבת בקרה: לא רק חיים ביולוגיים, אלא גם תפילה, בחירה ותודעה.
מכאן אפשר לקרוא לזה “הגן האלוהי”.

   משם והלאה

  • אצל האבות → ה־G הולך ומתחזק.

  • ביציאת מצרים ובעשרת הדיברות → ה־G כמעט נעלם, כי הכל קבוע ואלוהי.

  • בחטאים (העגל, קרח) → ה־G מזנק, כי יש בחירה אנושית אמיתית.

    📊 דפוס ברור

סוג סיפורדוגמה%G משוערפרשנות
בריאה מוקדמתאדם, חוה, קין והבל≈0%חיים בסיסיים, ללא בקרה
הופעת אנושבראשית ד׳:26≈2.5%התחלת תודעה ובחירה
ניסיםקריעת ים סוף, יריחו0.5–1.0%פעולה אלוהית ישירה
חוקיםעשרת הדיברות0.7–1.2%מסגרת קשיחה
חטאים/כפרההעגל, קרח2.5–2.8%בחירה ותודעה אנושית
תוכחות/משליםמשל יותם≈2.6%מוסר וביקורת אנושית


📊 איור: התפלגות ה־G בסוגי סיפורים

    גרף רציף – התנודות לאורך התורה

📈

איור: התנהגות ה־G לאורך התורה
איור: ניתן לראות קפיצות חדות באנוש ובחטאים, ירידה חדה בחוקים ובנסים, ועליות מחדש בתוכחות ובנאומי משה.
כמו “אלקטרוקרדיוגרם של בחירה חופשית” — הלב הפועם של התורה.


הקבלות מדעיות

  • רגולציה גנטית – גנים שנדלקים/כבים בלחץ → כמו G במשברים.

  • אפיגנטיקה – סביבה וטראומה מפעילות גנים → כמו חטא/כפרה.

  • DNA רדום – 98% מהגנום לא פעיל → כמו G בניסים וחוקים.

  • תיקון DNA – מופעל בשבר → כמו G בזמן חטאים.


🧩 תפילה המונית

  • שירת הים (נס) → G נמוך מאוד.

  • ברית גריזים ועיבל (ברית מוסרית) → G גבוה.

  • שירת דבורה (שירה אנושית) → G גבוה.

 רמות G בתפילות המוניות

כלומר: תפילה המונית מעלה את ה־G רק כשהיא בחירה מוסרית של העם, לא כשהיא תגובה לנס.

  •  שאלות פתוחות

    • האם ה־DNA הרדום שלנו הוא המקביל ל־G החבוי בתורה?

    • האם אנוש מסמן את הרגע שבו נוספה שכבת תודעה?

    • אם חוקים ונסים “מקפיאים” את ה־G, האם הבחירה מופיעה רק כשיש סיכון או חטא?

    • האם תפילה קולקטיבית יכולה להפעיל “בחירה חופשית קולקטיבית”?

    • ומה לגבי העתיד: ייתכן שבתוך הגנום שלנו טמון קוד נוסף, לא פעיל, שממתין לרגע שבו האנושות כולה תגיע להבנה עמוקה יותר ותפתח שלב חדש של קיום?

     לסיום

בין אם נראה בזה משחק מחשבתי, קוד אמיתי או משל עתיק, ברור שהתורה נושאת בתוכה סיפור על בחירה.
התורה אינה ספר ביולוגיה, אבל היא מספרת סיפור על חיים ובחירה.
המסגרת האלוהית היא חוק, אבל התודעה והבחירה – הן שלנו.
אולי זה ה־גן האלוהי: לא לשנות את כל המציאות, אלא לבחור מי נהיה בתוכה.

The Genetic Code in the Torah – Th

The Genetic Code in the Torah: DNA, Gematria and Free Will

Hidden Biblical Codes: Genetics, Enosh and Human Consciousness

e Journey of G

✨ Introduction

What if we look at the Torah not only as a book of laws or history, but as a text containing a hidden code?
We experimented by treating the Hebrew letters as if they were DNA bases (A, C, T, G).
Not to prove that the ancient authors knew genetics – but to see if patterns emerge.
The surprising outcome: the letter G – symbolizing regulation, consciousness, and choice – first appears significantly with Enosh, the grandson of Adam, and from that moment it follows the biblical story of humanity.


🧬 The Method – How We Did It

  1. Gematria Conversion – every Hebrew letter was assigned its numerical value.

  2. Division into Four – values were mapped into A, C, T, G (mod4).

  3. Counting – we measured how often each base appears in each biblical story.

  4. Narrative Analysis – applied the model to creation, genealogies, laws, sins, and miracles.


📖 Genesis – Before G

  • Creation, Adam & Eve, Cain & Abel → almost no G.

  • Humanity exists, but without a clear layer of regulation and awareness.

  • The stories are full of life and drama, but the “code” is missing something essential.


✨ The Emergence of Enosh – A Turning Point

Genesis 4:26 says:
“And to Seth also a son was born; and he called his name Enosh. Then men began to call upon the name of the Lord.”

Here, for the first time, a significant presence of G appears.
What does it mean?

  • Enosh = the generation where a regulatory layer emerges.

  • From this point, humanity not only lives but also calls upon, prays, and chooses.

  • It can be read as the insertion of the divine gene – the code that makes us more than just biological beings.




🧬 From Genesis to Exodus

  • The Patriarchs (Noah, Abraham, Isaac, Jacob) → G strengthens steadily.

  • Exodus and the Laws → G nearly disappears, as divine miracles and rigid laws dominate.

  • Moments of Sin and Repentance (Golden Calf, Korah, Achan) → G spikes dramatically, showing human choice in action.


📊 A Clear Pattern

Story TypeExample%G (Approx.)Interpretation
Early CreationAdam, Eve, Cain & Abel≈0%No regulation, only basic life
Emergence of EnoshGenesis 4:26≈2.5%Beginning of human awareness
MiraclesRed Sea, Jericho0.5–1.0%Direct divine act, no choice
LawsTen Commandments0.7–1.2%Frozen, rigid text
Sin/RepentanceGolden Calf, Korah2.5–2.8%Human choice and awareness
Parables/RebukesJotham’s parable (Judges)≈2.6%Human morality and critique


📊 Figure: Distribution of G in different story types


📈 Timeline – Fluctuations Across the Torah

📈 G Activation Timeline in the Torah

Figure: G activation across the Torah
The graph shows fluctuations in G levels from Creation to Moses’ final speeches in Deuteronomy. We see the first appearance with Enosh, sharp peaks during sins (Golden Calf, Korah), and deep drops during miracles and laws. The repeating pattern suggests that G – the code of free choice – is activated precisely in moments of crisis, morality, and human consciousness.


✨ Scientific Parallels

  • Gene Regulation – genes switch on/off under stress, like G rising in times of sin.

  • Epigenetics – environment influences gene expression, just as moral choices activate G.

  • Dormant DNA – most of our genome is inactive, like G disappearing in laws/miracles.

  • DNA Repair – repair genes activate only when breaks occur, like G spiking in crises.


🧩 Communal Prayer

  • Song at the Sea (after a miracle) → G very low (~0.8%).

  • Covenant at Mount Gerizim & Ebal (collective choice) → G high (~2.5%).

  • Song of Deborah (human moral song) → G high (~2.5%).


📊 Figure: G in communal prayers

Thus: communal prayer elevates G only when it expresses human choice, not when it’s a passive reaction to a miracle.


❓ Open Questions

  • Is the dormant DNA in our bodies a counterpart to the hidden G in the Torah – waiting for stress or moral crisis to be activated?

  • Does the emergence of G with Enosh mark the moment humanity gained consciousness and free will, or was it a layer of code deliberately inserted?

  • If miracles and laws “freeze” G, does that mean divine framework limits us, and true humanity appears in sin, repentance, and moral debate?

  • Can communal prayer create a “collective activation” of G – a networked consciousness?

  • And for the future: could there be latent code in our genome, waiting for humanity to reach deeper awareness and unlock a new stage of existence?


✨ Conclusion

Whether we see it as a thought experiment, a hidden code, or an ancient metaphor, the Torah tells a story of choice.
The divine framework provides laws and boundaries, but life itself – sin, responsibility, repentance, and moral growth – is in our hands.

Perhaps this is the divine gene we were given: not the power to control all of reality, but the power to choose who we will be within it.

יום רביעי, 10 בספטמבר 2025

אמנות של העולם הקדום



האמנות של העולם הקדום: מהפשטות אל המורכבות
מזה כמה שנים אני עוקבת בשקיקה אחרי אוצרות האמנות של ההיסטוריה הקדומה, מהיצירה הפשוטה של האמנות הפרהיסטורית ועד לפסלי הענק המגליתים המגולפים וחצובים באבן והאמנות המאורגנת של מצרים, מסופוטמיה דרום אמריקה, אסיה ועוד. ככל שהתבוננתי על האמנות הקדומה, שמתי לב לכך שיצירות ומבנים שמתוארכים לאותם פרקי זמן כמעט, נראים שונים לחלוטין זה מזה – חלקם מפותחים מאוד עם גילופי תבליט ותלת-ממד, ענקים, מרשימים ומסובכים שכמעט בלתי ניתנים להעתקה ולעומתם יצירות אחרות נראות פרימיטיביות, שטוחות, פשוטות וכמעט ילדותיות כאילו תרבויות בלי שום קשר ביניהם. הסתירה הזו סקרנה אותי מאוד – כי איך ייתכן שבאותה תקופה התקיימו זו לצד זו רמות כה שונות של יצירה ותרבות?
 
אמנות פרהיסטורית – ראשית הדרך
מערות לסקו (צרפת) ואלטמירה (ספרד): ציורי מערות מרהיבים בני 17,000–14,000 שנה. הם מתארים ביזונים, סוסים וחיות נוספות, בצבעים טבעיים. הציורים אמנם מרשימים, אך הם שטוחים ופשוטים יחסית.
חפצים קטנים: חריטות על אבן או עצם, תכשיטים בסיסיים, וכלים פונקציונליים.
שככל הנראה הקשורים לציד, להישרדות או לטקסים פשוטים ומספרים את חיי היום יום, מה צדו, מה ראו וכו'.
האדם הפרהיסטורי ידע ליצור, אך בקנה מידה קטן ובצורות בסיסיות 
מערת לאסקו 

ציור של ביזון אירופאי במערת אלטמירה
אמנות המגליתים – פסגת הידע הקדום
בשלב מאוחר יותר מופיעה אמנות אחרת לחלוטין: המגליתים.
האתרים הבולטים הם גובקלי טפה (טורקיה), סטונהנג’ (אנגליה), סקסייוומאן. ומאצ’ו פיצ’ו (פרו) ועוד...
המאפיינים עמודי אבן ענקיים, גילופי ענק, תבליטים ותלת-ממד (באבן הכי קשה לחציבה ולגילוף) של חיות וסמלים, מבנים מונומנטליים עצומים עם אבנים מוחלקות שחתוכות כל כך ישר בעלות פינות חדות שזה נראה כאילו מכשיר  לייזר עבר שם.
ידע אסטרונומי נרחב כי רוב המבנים מיושרים לשמש, לירח או לקבוצות כוכבים. סטונהנג’ למשל מכוון ליום ההיפוך הקיצי.
סטונהנג'
נראה כאילו ''שתי ידיים" שונות בבנייה
ובאתרים רבים נראה שילוב מבלבל
שמצד אחד – מבנים עצומים, מסותתים בדיוק גאוני.
מצד שני – קירות וכאילו תיקונים (שנראה שנבנו בשלבים מאוחרים יותר), שנבנו מאבנים קטנות ופשוטות.
כך למשל:
בגובקלי טפה יש עמודי תבליט עצומים עם גילופי חיות מדהימים, ומסביבן קירות מאבנים קטנות, לא מסודרות ונראות לא שייכות.
סקסייוומאן ובמאצ’ו פיצ’ו: קירות עצומים באבנים ענקיות מסודרות היטב ומשלימות פינות חסרות באבן הצמודה, הן מחוברות אחת לשנייה בלי שום חומר מדביק ונראות כאילו הן מולחמות ביחד ואילו התיקונים שלהם מרושלים ובנויים עם אבנים קטנות ובוץ ביניהם ונראים לא בסביבתם הטבעית.
גם במצרים: הפירמידות נבנו מבלוקים ענקיים, אך סביבן ובתיקוניהן רואים אבנים קטנות יותר. 
אחד העמודים בגובקלי טפה

האתר גובקלי טפה
התבנית הזו חוזרת במקומות רבים ומעלה שאלה: האם הייתה כאן תרבות קדומה מתקדמת במיוחד, ותרבויות מאוחרות יותר פשוט השתמשו בשרידים ותיקנו באמצעים בסיסיים?
מצרים ומסופוטמיה –  קצת שונה כי שם נוסף כבר הכתב לעיטור. 
במסופוטמיה התפתחות כתב היתדות, לוחות חרס, זיגורטים מונומנטליים.
האנונקי של שומר

הזיגורת של אור
ובמצרים פירמידות עצומות, מקדשים, פסלים, עמודים ומבנים גדולים, מגולפים בצורות יפיפיות, תבליטים פחות מנופחים, הרבה  ציורי קיר והירוגליפים.
במבט ראשון נדמה שהאמנות כאן אולי "פשוטה יותר" מהגילופים המגליתים. לא נראה שזו  ירידה ברמת הגילוף אלא אולי סגנון אחר אבל עדין מאוד דומה??? יתכן והתרבויות הללו התקיימו במקביל, או שהשתמשו בידע ששרד מהתרבות המגליתים.

העמודים והקורות הצולבות (ארכיטרבים) עם הכתובות המצוירות במקדש איסנא
דמויותיהן של האלות ראש קוברה
עםדמויותיהן של האלות נחבת ווואדג'ת על החלק המרכזי של התקרה במקדש ח'נום באיסנא (נחבת  ראש נשר ווואדג'ט עם ראש קוברה

השוואה בין פרהיסטוריה למגליתים

קטגוריה

פרהיסטוריה

מגליתים

סוגי יצירה

חריטות פשוטות, ציורים שטוחים

גילופי תבליט ותלת־מימד, פסלים ועמודים

חומרים

אבן, עץ, עצם, חימר בסיסי

אבן ענקית, עץ מעובד, חימר מתקדם

רמת פירוט

קווים בסיסיים, דמויות פשוטות

פרטים עשירים, סמלים חוזרים

מטרה

פונקציונלית – ציד וכלי עבודה

פולחן (לפי ארכיאולוגים) או אסטרונומיה (גישה חלופית)

יישור אסטרונומי

לא נמצא יישור מובהק

מיושרים לשמש, ירח או כוכבים

רמה תרבותית

בסיסית, הישרדותית

      מתקדמת, מאורגנת, עם ידע הנדסי וחברתי

  

השוואה בין מגליתים לתרבויות מאוחרות

קטגוריה

מגליתים

מצרים ומסופוטמיה

זמן

11,000–4,000 לפנה"ס

3,500 לפנה"ס ואילך

סוגי יצירה

עמודים ענקיים, גילופי תבליט ותלת־מימד

כתיבה על לוחות חרס, ציורי קיר שטוחים

חומרים

אבן ענקית, עץ, חימר

חימר מעובד, פפירוס, מתכות

רמת פירוט

גילופים עמוקים ומורכבים

ציורים שטוחים, פסלים בינוניים

מטרה

אסטרונומיה וחיבור לשמים

חוק, מסחר, דת מאורגנת

יישור אסטרונומי

מיושרים לשמש, ירח וכוכבים

חלק מהמבנים מיושרים אך לא שיטתיים

רמה תרבותית

ידע הנדסי ואסטרונומי גבוה

ידע בירוקרטי וחקלאי, אך ירידה בממדיות


אמנות שבטית – פשטות מול שיאים
אחרי התרבויות המגליתיות שיצרו מונומנטים אדירים, הופיעו במקומות אחרים (אפריקה, אמריקה, אוסטרליה, אסיה)  ציורי שבטיים פשוטים, חריטות שטוחות ופשוטות וקישוטים בסיסיים.
זה יצר פער חד: שיאי ידע והנדסה מול ביטוי אמנותי פרימיטיבי – שלעתים הגיע אלפי שנים אחר כך. 
מה קרה ???

כשמסתכלים לאחור אל העולם הקדום רואים תמונה לא אחידה:
מצד אחד – תרבויות מגליתיות שבנו מבנים אדירים, יישרו אותם לשמש ולכוכבים, ויצרו אמנות מורכבת.
מצד שני – אמנות שבטית פשוטה, ציורי מערות וחריטות שטוחות שנמשכת על פני אלפי שנים,
בהמשך – מצרים ומסופוטמיה, שהביאו את הכתיבה, החוק, הדת המאורגנת – אך השתמשו גם בשרידים קדומים או התקיימו לצדם.
ייתכן שהעולם הקדום היה מורכב משכבות שונות: תרבויות על שנעלמו, תרבויות פשוטות שחיו במקביל, ותרבויות חדשות שקמו אולי אחרי אסון גדול כמו המבול. והשאלה הגדולה נשארת פתוחה: מי באמת בנה את המגליתים, ולמה הידע הזה נעלם😲 ??? 
אז שנגלף משהו ??? הדרכות גילוף וחריטה בפוסט הבא !!!

יום שבת, 19 ביולי 2025

רעיונות יצירה בשעם - Cork


שעם – חומר טבעי ליצירה עם אופי
כשחושבים על חומרים ליצירה, שעם אולי לא הראשון שקופץ לראש – אבל זה בדיוק מה שהופך אותו למרתק כל כך. שעם הוא חומר עצי, נקבובי וגמיש, אשר נמצא בקליפות צמחים כאלון השעם , הוא חומר טבעי, מתחדש וידידותי לסביבה, המשלב קלות, עמידות וגמישות יוצאת דופן.
בזכות המרקם הייחודי שלו, המראה החמים והיכולת שלו להיחתך, להידבק ולהיצבע בקלות – הוא הפך בשנים האחרונות לבחירה פופולרית בקרב יוצרים, מעצבים ואוהבי DIY.

תכונות מיוחדות של שעם:
קלות משקל – השעם הוא חומר קל מאוד בזכות המבנה התאי הספוגי שלו. הוא מורכב ממיליוני תאים זעירים מלאים באוויר, מה שהופך אותו לא רק קל אלא גם מבודד מצוין.
עמידות ללחות ומים – שעם דוחה מים באופן טבעי, ולכן הוא עמיד מאוד בפני רטיבות. זו אחת הסיבות לשימוש בו כפקק לבקבוקים – והוא אידיאלי גם ליצירה באזורים לחים כמו חדרי אמבטיה.
 

למה משמש השעם – בתעשייה, באמנות ובבית
השעם שייך לאותם חומרים טבעיים ורב-תכליתיים שמצאו את דרכם כמעט לכל תחום – מתעשייה כבדה ועד אמנות עדינה. הנה כמה דוגמאות לשימושים המרכזיים שלו:
בתעשייה:
פקקים לבקבוקים – זהו השימוש הקלאסי והמוכר ביותר. השעם אוטם היטב, שומר על הארומה, ומתאים במיוחד ליין.
לוחות בידוד – בזכות היותו מבודד טבעי מחום, קור ורעש, משתמשים בו לקירות, ריצוף ותקרות.
רצפות – רצפות שעם נפוצות בגלל הרכות היחסית והעמידות שלהן, ומתאימות במיוחד לבתים עם ילדים.
אביזרים לרכב ולמטוסים – כחומר קל וגמיש, השעם משמש גם כחומר תומך במערכות רכב מתקדמות.
באמנות וביצירה:
פיסול והדפס – אמנים משתמשים בשעם ליצירת בסיסים לפסלים קטנים, או בלוחות הדפסה בטכניקת הדפס שבלונות.
חריטה ודקורציה – ניתן לחרוט עליו בקלות ליצירת תבליטים או טקסטורות מעניינות.
תכשיטים – שעם דק וגזור נכון הופך לקולרים, עגילים וצמידים קלילים עם מראה טבעי.
פרויקטים יצירתיים לבית:
השעם מתאים במיוחד ל־DIY (עשה זאת בעצמך), כי הוא נגיש, פשוט לעיבוד, ונותן תוצאה מרשימה:
שלטי כניסה ובית – אפשר לחתוך לוחות שעם, להדביק עליהם אותיות או לצבוע ביד חופשית.
לוחות חזון או מודעות אישיים – ציירי על לוח שעם, תלי עליו גזירי השראה, תמונות או פתקים.
עציצים מקושטים – עטיפת עציצים בשעם נותנת מראה חמים ו"טבעי" לחלל.
תחתיות לכוסות – פשוט לחתוך עיגולים או ריבועים מהשעם, ולעצב בצביעה או חריטה.
מוביילים ותליונים – קל לשלב שעם בצורות גאומטריות לתלייה בחלונות או בחדרי ילדים.
כיסויי מחברות ואקססוריז למשרד הביתי – מעניקים מראה נקי, מודרני וטבעי לשולחן העבודה.
וכמובן הכי מרשימים הם הרהיטים שרובם נוטים לסגנון מינימליסטי,תעשייתי, אוורירי ונקי.

✦ מהו גיליון שעם?
גיליון שעם הוא יריעה דקה או עבה של שעם שנחתכה ישירות מהקליפה או הודבקה משכבות דקות.
תכונות: מגיע בצורת לוחות/יריעות שטוחות, לרוב בעובי של 1–5 מ"מ (אם כי יש גם עבים יותר)גמיש אך שומר על יציבות, קל מאוד לחיתוך, הדבקה, ציור, חריטה וצריבה כמו בסרטון הזה.

מתאים גם לשלטי קיר דקורטיביים, 
לוחות חזון/מודעות/הודעות,
תחתיות לכלים,
עטיפת קופסאות, מחברות, עציצים,
יצירת מבנים קטנים או צורות נייר/קארדסטוק,
רקעים לתמונות או תכשיטים בעבודת יד
 ניתן להדפיס או להחתים עליו, לצבוע באקריליק או טושים עמידים, ולהשתמש באקדח דבק חם לעבודה מדויקת ואפילו להפוך אותו לבד ויריעות ליצור תיקים, ארנקים, חגורות ועוד.

איך הופכים שעם לבד 



אביזרי אופנה מיריעות שעם

 מהו שעם בפתיתים (גרגרי שעם)?
שעם בפתיתים הוא שעם גרוס – חתיכות קטנות של שעם דחוס, שנוצרות משאריות או ממוחזרות מפקקים ועבודות אחרות.
תכונות:
נראה כמו חול גס או גרגרים בגודל משתנה נמכר בשקיות או דליים,(אפשר גם להכין לבד בבית)
קל לערבוב, מילוי והדבקה
ניתן לשלב אותו עם חומרים נוספים – דבק, צבע, שרף ועוד
ומתאים ל:
יציקות יצירתיות (שילוב עם דבק ליצירת טקסטורות תלת-ממד)
מילוי מסגרות/תבניות
כיסוי משטחים ליצירת מראה טבעי ומחוספס
יצירת שטיחונים, לוחות קיר בטקסטורה
פרויקטים של מיחזור – עיצוב מחדש של פריטים ישנים (כמו מסגרות עץ, קופסאות תכשיטים וכו').
 ערבוב פתיתי שעם עם דבק פלסטי יוצר "מלט טבעי" שאפשר לפסל או למרוח. מתאים במיוחד למי שאוהב לעבוד עם טקסטורות. 

פקקי שעם
 איזה  שעם מתאים לבניית רהיטים?
ברוב המקרים, רהיטים משעם אינם עשויים משכבה טבעית של קליפת עץ שלמה, אלא מ־שעם דחוס (Agglomerated Cork) – כלומר: שעם דחוס (או טכני) – הסוג שבו משתמשים לרהיטים. זהו חומר מעובד מתעשיית שאריות
פתיתי שעם (שנשארו מתעשיות הפקקים וכו') נטחנים, מעורבבים עם דבקים אקולוגיים ולעיתים שרף, ואז נדחסים בלחץ גבוה ליצירת לוחות או גושים קשיחים.
יתרונות: יציב, קשיח ועמיד יותר מהשעם הטבעי וניתן לחיתוך מדויק, הברגה וחיבור עם חומרים נוספים (כמו מתכת, זכוכית או עץ)
ידידותי לסביבה (ממוחזר) שומר על המראה המחוספס והטבעי של השעם
שימושים ברהיטים:
משטחים עליונים לשולחנות עבודה או שולחנות צד
מושבים מרופדים (עם שכבת שעם דחוס גמישה)
חיפויי מגירות, דלתות, או פאנלים מעוצבים
לוחות קיר עם אפקט אקוסטי וגם אסתטי
שילוב בתוך רהיטי ילדים – בזכות החומריות הרכה והבטוחה.
הנה כמה רעיונות:
סדרת תמונות של איך נוצר כיסא קורקיגאמי (שעם עם קיפולי אוריגמי)
מאת קרלוס אורטגה דיזיין מעצב מוצר ספרדי


 

      גיליונות שעם טבעי 
 מתאימים גם לשימוש :
לעטיפת מגירות, חזיתות, או פרטי עיצוב
בעבודות שיקום/שדרוג (כמו טרנדים של וינטג' עם טקסטורה).
להדרכת צעד צעד (חוץ מהסרטון) הכנסו להדרכה מאת 

 הדרכת מתחילים נחמדה של רוזי ליצירת תיבת בית קטנה ממשטח שעם.

מה צריך:
אקדח דבק חם
מספריים
שעם
עיפרון
הניחו את התבנית על השעם וסמנו את חזית הבית צריך  2x של קירות הצד, 2x של החזית (אתם יכולים להחליט מה גודל הקירות הצדדיים)
ורצפה 1x. לחתוך הכל עם מספריים ואפשר גם עם סכין יפנית

להדביק את חזית בית לרצפה ואחר כך מדביקים קיר צדדי אחד

לאחר מכן, מדביקים את קיר הצד השני ולבסוף מדביקים את חזית הבית השנייה. מקסים לא ?
מה עוד אפשר ???

אהיל שעם טבעי – מדריך יצירה מעוצב לבית/
מאת בינה מלאכותית
שעם הוא חומר טבעי, חמים, ידידותי לסביבה – ונפלא ליצירה!
במדריך הבא נלמד איך להכין אהיל מקורי משעם גמיש שישדרג כל חדר.
חומרי עבודה נדרשים:
יריעת שעם גמיש בגודל הרצוי
דבק חם
חוט יוטה או סרט בד לקשירה
בסיס אהיל פשוט (ניתן להשתמש באהיל ישן)
מספריים
+חוט ברזל דק (אם רוצים חוזק נוסף)
סרגל, עיפרון, סיכה

שלב 1 – חיתוך השעם בהתאם לגובה האהיל
הניחי את יריעת השעם על משטח ישר, ומדדי את גובה האהיל הרצוי. סמני בעיפרון קו ישר וחתכי במספריים או בסכין יפנית.

שלב 2 – התאמה סביב הבסיס
גלגלי את השעם סביב בסיס האהיל. ודאי שהוא מתאים בדיוק ואינו רופף מדי. סגרי עם סיכה או אטב לבדיקה.

שלב 3 – הדבקה
שימי קו דק של דבק חם לאורך החיבור והדביקי את הקצוות. לחצי בעדינות עד שהשעם נתפס היטב.

שלב 4 – קישוט וקשירה
ליצירת מראה חמים וכפרי, הוסיפי סרט בד, חוט יוטה, תחרה או חיתוכי עץ דקורטיביים.


תלי את האהיל המוכן כמנורת תקרה או שולחן, והדליקי את האור! התאורה החמימה יחד עם מראה השעם הטבעי מוסיפים אווירה מיוחדת.
טיפ בונוס:
השעם עמיד לאורך זמן, אך רגיש ללחות גבוהה. אם את רוצה להאריך את חייו – רססי ספריי שקוף לאיטום לאחר ההדבקה.

מה עוד ??? השמים הם הגבול...
ציפוי קירות, רצפות ומטבחים 
 
ריצוף




עציצים ועוד



לעוד רעיונות רבים ומוצלחים, אתם מוזמנים לבקר אצלי בפינטרסט.